גם עיון בעדותו של יוסף ברמץ מעלה כי תרומתו להסכם היה הוספת נושא התקורה, כמצוטט:"ת: המסמך הזה חובר על ידי דן ...התרומה היחידה שלי הייתה שהם התחילו שמה לדבר על , אה , שכר דירה, שולחן , ארנונה, מים, אז אמרתי לדברים האלה קוראים תמורה ( צ"ל תקורה א.ר.ב) ככה אני ידעתי. אז במקום לכתוב מים, חשמל , וארנונה אז כתבנו, אז דן כתב את זה כתקורה..." ר' עמ 88 שורות 32 ועמ' 89 שורות 2.
בהמשך הבהיר גם רוני ברמץ את טיבה של אותה תקורה ועלויות המימון המופיעות בהסכם, להבנתו: "ש: תגיד לי בבקשה, אתה יכול להסביר מה הן עלויות מימון שעליהן מתייחס ההסכם ומהן עלויות תקורה שאליהן מתייחס ההסכם? ת: עלויות תקורה זה עלויות שכר דירה.. חשמל, מים , אבטחה או דמי ניהול או אחזקה של כל בניין... ר' עמ' 97 שורוץ29-33 בכל הנוגע למימון העיד הנתבע 2 בנדון:" ש: מה זה מימון? ת:.. לכסף יש עלויות. כאשר אתה שולח סחורה ואתה שילמת עליה, ואתה נותן אשראי, לכסף יש עלות. עלות ריבית בנקאית עלות ריבית בנקאית שמקובלת באותה תקופה, אנחנו את נושא העלויות לא דרשנו ממנו, או כפי שכתוב בהסכם, במילים של השוק, עלויות עלינו. עלות הכסף. הריבית אבל קיימת , מסגרת האשראי. " ר' עמ' 100 שורות 12-15.
38. מעדויות אלו עולה כי אכן הוסכם כי הנתבעת תישא רק בהוצאות תקורה ומימון, כאשר יש מחלוקת לפרשנות המונח תקורה האם הוא רחב כגרסת התובע או צר יותר כגרסת הנתבעת, אולם בכל מקרה גם מעדותו של התובע עולה כי סוכם בסופו של יום כי על הנתבעת היה לשאת רק בהוצאות התקורה והמימון.
מנוסח ההסכם ומעדויות בעלי הדין עולה כי היה דין ודברים בין התובע לנתבע 2 עובר לחתימה על ת/1 מה הפירוש של המינוח רווח וכן היה דיון מהן ההוצאות שהנתבעת תישא אל מול אלה שלא, משכך ברי כי אין לקבל את פרשנות התובע לפיה יש לקזז רק את עלויות הקניה, משההסכם אותו הוא ניסח בעצמו אינו עולה בקנה אחד עם פרשנות זו של התובע. מנגד גרסת הנתבעים בנדון לא נסתרה לפיה בהגדרת תקורה יש לקחת רק הוצאות משרדיות. ולכן יש לקזז מהרווחים את העליות של הוצאות משלוח ועמלות בנקים שאינן נכנסות תחת הגדרה של תקורה .
קיזוז הוצאות משלוח ועמלות בנקים
39. מעבר לאמור ,בכל הנוגע לקיזוז הוצאות משלוח ועמלות בנקים גרסת הנתבעים עולה בקנה אחד עם האופן בו התנהלו הצדדים הלכה למעשה בכל תקופת העסקה .
40. עיון בסעיפים 96-105 לתצהירו של הנתבע 2 מעלה כי הוא מתאר איך הדברים התנהלו הלכה למעשה:" משך השנים ניהלתי בשיתוף עם התובע, קובץ אקסל ובו הנתונים השוטפים הדרושים להתחשבנות – הכנסות מהמיזם האוסטרלי והוצאות שוטפות ישירות שהינן עלויות הסחורה , הוצאות בנקים והוצאות המשלוח של הלקוחות . תדפיס של גיליון אחד מתוך הקובץ הזה צורף כנספח ת/22 לתצהיר התובע. יחד עם זאת חשוב להבין שלקובץ האקסל היו שני גליונות כפי שגם התובע מודה בהתצהירו- האחד הוא הגיליון הנ"ל אשר בו מעקב אחרי ההכנסות וההוצאות השוטפות של המיזם והגליון השני הינו מעקב אחר תשלומים שונים ששולמו לתובע במסגרת המקדמות על חשבון הרווחים להן הוא היה זכאי. ... מדובר במסמכים אשר משך כל שנות הקשר הייתה לולנר יד חופשית וגישה מלאה להם. הדברים אמורים.. במסמכים כמו קובץ אקסל אשר לולנר היתה גישה אליו באמצעות המחשב והן במסמכים כמו פתקי קניה, מחברת הפקידה ועוד אשר לכולם היתה לולנר גישה פיסית במשרד..."