כיצד יש לחשב את הרווחים להם זכאי התובע מכוח ההסכם ת/1
32. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה אילו הוצאות יש לנכות מן ההכנסות שהתקבלו מהלקוחות מהמיזם האוסטרלי. לגישת התובע ההוצאה היחידה שיש לנכות היא עלות קניית הסחורה כעולה מסעיף 41 לתצהירו: " אדגיש כי על המוסכם יש לחשב את עמלות המכירה המגיעות לי מהתמורה ששילמו הלקוחות בניכוי עלות קניית הסחורה". מנגד לטענת הנתבעים, יש לנכות מן ההכנסות את כל ההוצאות למעט אלו שהוגדרו כעלויות מימון ותקורה.
33. כאמור, עיון בת/ 1 מעלה כי בכל הנוגע לחלוקת הרווחים הוסכם כי :" חלוקת הרווח תיעשה לפי 40% לדן ו-60% למשרד ברמץ הואיל והמשרד נושא בעלויות מימון ותקורה למיזם". עיון בנ/ 4 שזה מייל אותו הוציא התובע יום לפני חתימת ת/1 מעלה כי ביקש הוא בתחילה כי הניסוח יהיה כמצוטט:" חלוקת הרווח תיעשה לפי 40% לדן ו-60% למשרד ברמץ הואיל והמשרד נושא בכל העלויות ככל שידרשו למיזם".
34. מנוסחים שונים אלו ניתן להסיק כי דרישת התובע הראשונית לפיה הנתבעת תשא בכלל ההוצאות לא התקבלה על ידי הנתבעים, משכך שוכנענו כי הצדדים הגיעו להסכמה אחרת עליה חתמו, לפיה הנתבעת תישא רק בעלויות מימון ותקורה ושאר ההוצאות יקוזזו מהרווחים.
הגדרת עלויות מימון ותקורה למיזם
35. עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי הוא מודה כי אכן הציפיה הראשונית שלו היתה כי נ/4 יהיה הסכם מחייב. ר' עמ' 7 שורות 8-10. אולם אין חולק כי בסופו של יום נ/4 לא נחתם אלא ת/1 , ממנו עולה כי למעט הוצאות מימון ותקורה, שאר ההוצאות צריכות להיות מקוזזות מהרווח בשיעור 40% לו זכאי התובע.
כמו כן התובע מודה בחקירתו הנגדית כי ההבדל בנוסחים נבע מדרישת הנתבע 2:" כן. יש הבדל שנובע מהתעקשותו של יוסי ברמץ להוסיף את השינויים שנוסחו בסופו של דבר בהסכם" ר' עמ' 7 שורות 26-28.
36. הלכה פסוקה היא כדי להגיע לפרשנות ההסכם יש להתחקות אחר כוונת הצדדים ואומד דעתם והאופן בו פעלו הלכה למעשה. ר' ע"ע 1340/-2 בן צור נ' היפרטק ( מיום 19.2.04 פורסם במאגר המשפטי נבו).
37. בכל הנוגע להבנת המונח תקורה המופיע בהסכם הנדון בת/1 נפנה לעדויות הצדדים בנדון. עיון בעדותו של התובע בנוגע לפרשנות המונח תקורה, מעלה כמצוטט:" ש: אתה יודע מה משמעות המונח תקורה? ת: בדקתי בויקפדיה. ש: כשחתמת על המסמך ידעת מה משמעות המונח? ת: לא, יוסי הסביר לי ש: מה הוא הסביר לך? ת: שזה כולל את כל ההוצאות המשרדיות ש: שאלת אותו מה זה אומר? כן, הוא אמר הכל כולל הכל. הוא התכוון בהקשר שהוא רצה להוסיף את התיקון שלו במעמד חתימת ההסכם". ר' עמ' 8 שורות 21-29.