פסקי דין

סעש (ת"א) 4236-09-13 דניאל ולנר נ' נתן ברמץ יהלומים בע"מ - חלק 11

29 אוגוסט 2017
הדפסה

לא זו אף זו, התובע היא זה שניסח את ההסכם ולתובע עומד הכלל של פרשנות כנגד המנסח, כפי שנקבע בסעיף 25 (ב1) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"):

"חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו."

24. מעבר לאמור, עיון בת/27 מעלה כי פנייתו הראשונה בכתב של התובע לנתבעים הייתה רק ביום 31.5.12 ועיון בפנייה זו מעלה כי הדרישה היחידה שיש באותו מכתב היא רק לשכר 4/12 ואין כל איזכור לטענתו נשוא תביעה זו שהוא זכאי לעמלות וגם לשכר או לכל טענה אחרת המפורטת בתביעתו .

25. ערים אנו לתשובתו של התובע בנדון:" ... לא פניתי במכתב רשמי בשביל שלא לעורר עניין ולא לפוצץ איתם את יחסי העבודה, אבל כן היו בינינו שיחות" ר' עמ 14 שורות 32-33. אולם עצם הוצאת המכתב סותר את תשובתו של התובע ובכל מקרה בשלב זה של הוצאת המכתב היחסים כבר היו בעייתים.

26. מעבר לאמור עיון בחומר הראיות מעלה כי הלכה למעשה ההתחשבנות החודשית היתה בהתאם לסיכום של 40% מהרווחים כעולה מת/1ג' אליו נתייחס באריכות בהמשך, כאשר בפועל התובע משך משכורת מידי חודש בחודשו, כמקדמה.

  1. הדברים עולים בקנה אחד גם עם תצהיר גב' המאירי שם הצהירה כי:"16. ידעתי שרוני וולנר מנהלים קובץ אקסל משותף שבו הם רושמים הכנסות והוצאות ותשלומים לולנר. 17. את התשלומים קיבל ולנר באמצעות תלושי שכר. היה ברור לכולם, גם לולנר וגם לי שהוא מקבל את התשלומים הללו כמקדמות על חשבון חלקו ברווחים.  18. אני זוכרת מצוין, כיצד ולנר היה משתף אותי בהתלבטות אם להגדיל את הסכומים בתלושים או אן עדיף לו משיקולי מס או משיקולים אחרים למשוך פחות כסף". כמו כן  גב' המאירי  הצהירה כי התובע היה מקבל סכומים מקופה קטנה של מאות דולרים ובכל פעם וכן קיבל 10,000 דולר במזומן:" 21. כאמור, בדרך כלל מדובר היה במספר מאות דולרים כל פעם. למעט מקרה אחד בו ניתן לולנר סכום של עשרת אלפים דולר במזומן. אני עצמי ספרתי את הכסף ומסרתי לו אותו. אני זוכרת שהוא החזיק אותו תקופה במגירת השולחן שלו". יצויין כי תצהירה לא נסתר בחקירה נגדית בנקודה זו, משב"כ התובע בחר שלא לחקור אותה בנוגע לנדון.
  2. משכך שוכנענו כי הסיכום היחיד שהיה בין הצדדים הוא כמפורט בת/1 קרי השכר אותו קיבל התובע הוא רק לפי 40 אחוז מהרווחים, בקיזוז הוצאות כפי שיפורט בהמשך.
  3. יצויין כי הלכה פסוקה היא כי אין מניעה לקביעת שכר באמצעות תשלום עמלות תוך ביצוע התחשבנות תקופתית:" העובד והמעסיק רשאים לקבוע ביניהם מראש, בחוזה העבודה, הסדר של תשלום שכר על פיו מקבל העובד תשלום חודשי קבוע שאינו נופל משכר מינימום , ולערות בינהם התחשבנות ביחס לגובה העמלות המגיעות לעובד אחת לכמה חודשים, בסוף שנה או בכל תקופה אחרת שתקבע בכתב מראש" ר' ע"ע 1194/01 דרור עגיב נ' אינטרקלאב , םק-אר 2004 (1) 167.
  4. למעלה מהדרוש נציין כי אין אנו מקבלים את עמדת התובע בנוגע לתחשיב הרווח שלו. עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הוא מחשב את השכר הקובע לפי  הסכומים שלטענתו הכניס הוא בנוגע ללקוחות במיזם האוסטרלי קרי סך של 3.25 מיליון דולר ולטענתו  יש לכפול את זה במקדם רווח. עיון בתצהירו מעלה כי טוען הוא כי  מקדם הרווח בנתבעת  הינו 12% ואילו בסעיף 37 לתצהירו של התובע טוען הוא למקדם רווח של 13%.
  5. לא ברור על בסיס מה התובע הסתמך על אחוזי הרווח ואין כל הסבר ענייני לכך מעבר לאמירה כללית, לכך ודי בכך כדי לדחות את תחשיביו בנדון. מעבר לאמור, עיון בת/1 או בנ/4 מסמכים שהתובע ניסח, אין כל אזכור לתחשיב זה. כאמור  התובע היא זה שניסח את ההסכם ולתובע עומד הכלל של פרשנות כנגד המנסח, כפי שנקבע בסעיף 25 (ב1) לחוק החוזים.

 

עמוד הקודם1...1011
12...28עמוד הבא