זאת ועוד. בהמשך המכתב מיום 3.2.2009 מצוין כי "הקרקע הועמדה למכירה, אך מצב הנדל"ן ברומניה ובבוקרשט 'קפא' וקיים מחנק אשראי של הבנקים, וכתוצאה מכך, לא מתבצעות עסקאות". כלומר, גם אם הכתוב במכתב אינו מדויק, אין בכך כדי להעלות או להוריד בנקודת הזמן בה הוצא המכתב למשקיעים. שאלת קיומו של היתר הבניה הנדרש בתחילת חודש פברואר בשנת 2009, קרי לאחר המשבר הכלכלי העולמי וכאשר ממילא מצב הנדל"ן ברומניה "קפא", לא היתה כבר משמעותית ביחס למצב הפרויקט וסיכויי השלמתו. לכן אינני מקבלת את טענת התובעים גם ביחס למצג נטען זה.
לא הוכח קשר סיבתי בין המצגים הנטענים לבין הנזק נושא התביעה
- מעבר לכל האמור לעיל יצוין כי התובעים לא הוכיחו גם את קיומו של קשר-סיבתי בין המצגים אשר הוצגו להם לטענתם, לבין הנזק שלגישתם נגרם להם. בהקשר זה היה על התובעים להבחין בין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי – נזקים שמצגי השווא ככל שהיו כאלה לא היו קשורים אליהם, לבין הנזקים שנגרמו כתוצאה ממצגי השווא. אין זה מן הנמנע כי קריסת הפרויקטים כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי, "בלעה" כל נזק אחר שנגרם לתובעים.
מסקנה דומה עולה גם מפסק דינו של בית המשפט העליון בערעור בענין יניב. כבוד הש' רובינשטיין בערעור יניב (פסקה ד') קבע כי –
"נאחז את השור בקרניו: הניסיון שקדם, בהשקעות שהניבו תשואות טובות, השמים הבהירים שטרם בישרו על חשרת המשבר המתרגשת – עסקינן בהשקעה ב-2007 והמשבר בא ב-2008 – הביאו את המערערים להשקעה; אלא שהוקדח התבשיל, ולא תבשילם שלהם בלבד אלא כל הסעודה, ולא סעודתם בלבד אלא סעודות רבות בתבל ומלואה".
- מעבר לכל אלה וככל שהדבר נוגע לעילות החוזיות - הרי שגם כאשר מוכחות טעות או הטעיה, על מי שטוען כי הוטעה לשלוח הודעת ביטול תוך פרק זמן סביר לאחר שנודע לו על הטעות. ואולם, התובעים לא ציינו ביחס לכל אחד ואחד ממצגי השווא שעליהם הם ביססו את טענותיהם מתי לגישתם נודע להם כי מדובר היה במצג שווא. גם מטעם זה קשה לכן לקבוע כי התובעים ביטלו את הסכם השותפות (בהנחה שניתן לראות בהגשת התביעה כהודעת ביטול) תוך "זמן סביר לאחר שנוגע להם על עילות הביטול" (ר' ס' 20 לחוק החוזים).
- לסיכום פרק זה – אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו את טענתם ביחס למצגי השווא. ביחס לחלק מהמצגים לא הוכח כי מדובר במצגי שווא, ולגבי כלל המצגים – לא הוכח קשר בין הצגתם לבין התקשרות התובעים בהסכמי השותפות. כן לא הוכח קשר סיבתי בין המצגים לבין הנזק שנטען שנגרם לתובעים. לכן אני דוחה את טענות התובעים בהקשר זה.