האם החלטת השותף הכללי אודות הסרת השעבוד התקבלה בניגוד עניינים אסור?
- הסכם השותפות בין הצדדים קובע כי מטרתה הבלעדית של השותפות היא ביצוע עסקת ההשקעה המפורטת בסעיף 9 להסכם השותפות, קרי מתן ההלוואה נושא פרויקט פיפרה. על פי סעיף 6.2 להסכם השותפות, השותף הכללי הוא בעל סמכויות הבלעדיות לניהול ההשקעה עבור השותפות ומטעמה.
סעיפים 10.10 ו-10.11 להסכם השותפות כוללים גילוי בדבר ניגודי עניינים אפשריים בין השותף הכללי לפעילותו בשותפות וכן לקשרים בין השותף הכללי ללווה. אכן, הגילוי אודות קיומו של ניגוד העניינים אינו פוטר את השותף הכללי מחובתו לפעול לטובת האינטרס של השותפות ולא לפעול כדי לקדם עניינים אחרים המנוגדים לאינטרס זה (עמיר ליכט דיני אמונאות – חובת האמון בתאגיד ובדין הכללי 53-52 (2013)). יחד עם זאת, וכפי שיובהר להלן, אני סבורה כי הוכח שהסרת השעבוד נעשתה לטובת השותפות. יתרה מזאת, הוכח כי ביטול השעבוד לא גרם לתובעים נזק, שכן גם אלמלא ביטולו, לא היו התובעים זוכים להשבת השקעתם.
- דירקטוריון השותף הכללי החליט להסיר את השעבוד בהחלטה בכתב מיום 19.2.09 (נספח 3 לכתב ההגנה המתוקן). בהחלטה זו צוין כי הובהר לשותף הכללי שהבנק העלה דרישה שאינה ניתנת לביטול להסרת השעבוד שהיה קיים לטובת השותפות, ולרישומו של שעבוד לזכות הבנק. עוד צוין בהחלטה כי אם דרישת הבנק לא תתקבל, ההלוואה תועמד לפירעון מיידי, וכי משמעות הדבר היא מימוש השעבוד שהיה לבנק על הקרקע.
בהחלטה פורטו השיקולים שנשקלו על ידי השותף הכללי. בין היתר צוין כי הקרקע נושא הפרויקט ממילא משועבדת לבנק, וכי בכל מקרה קודמת זכותו של הבנק לאלה של השותפויות בפירעון החוב. עוד צוין בהחלטה כי אם הקרקע תמומש באופן מיידי, הסיכוי שייוותרו "עודפים" לפירעון ההלוואה שהוענקה על ידי השותפויות אינו גבוה. דווקא הארכת תקופת ההלוואה שהעניק הבנק, תגדיל את הסיכוי לפירעון ההלוואה – בין אם באמצעות מכירת הקרקע במחירי שוק ריאליים ובין אם מתוך הפרויקט כפי שתוכנן מלכתחילה.
- אני סבורה לכן כי חרף ניגוד העניינים בו היה מצוי השותף הכללי בהחלטה ביחס להסרת השעבוד, השותף הכללי לא העדיף את האינטרס של הנתבעת 4 על פני זה של השותפות. כאמור, הבנק היה זה שדרש את הסרת השעבוד. אין טענה לפיה ההחלטה להסכים לדרישה היתה כזו שהיטיבה עם הנתבעת 4 תוך גרימת נזק לשותפות, או כי היה לנתבעת 4 אינטרס שונה מזה של השותפות ביחס לדרישה זו של הבנק. נהפוך הוא – ההחלטה להסכים לדרישת הבנק נועדה לאפשר את הארכת תקופת ההלוואה, באופן שהיה בו כדי לשפר את מצבה של השותפות. הסכמה זו נועדה לאפשר את המשך ניהול הפרויקט, על פני האלטרנטיבה – של מימוש מיידי של השעבוד על הקרקע, שהיה עלול להזיק לשותפות ולמנוע מהשותפים את האפשרות לקבל השבה של הלוואתם.