(ההדגשות שלי – ר.ר., חברת SRL שנזכרה בסעיף היא ככל הנראה חברת הפרויקט הרומנית כפי שעולה מס' 11 לסיכומי התובעים)
מהסעיף עולה כי השעבוד שהוא מתייחס אליו, שהלווה התחייבה "לעשות את מרב המאמצים" לקבלו, היה שעבוד על החזקות הלווה בחברת הפרויקט או שעבוד על הזכות לקבל את התמורה הנובעת מהחזקת הלווה בחברת הפרויקט. אין מדובר בשעבוד על הקרקע שעליה היה הפרויקט אמור להיבנות. השעבוד על הקרקע שעליה היה הפרויקט אמור להיבנות נרשם ככל הנראה מלכתחילה לטובת בנק אשר העמיד מימון לטובת הפרויקט (כך עולה מהחלטת דירקטוריון הנתבעת 1 מיום 19.2.2009, נספח 3 לכתב ההגנה המתוקן
- בשנת 2009, כתנאי להארכת ההלוואה על ידי הבנק המממן, הוסר (באישורו של השותף הכללי) השעבוד שנרשם לטובת השותפויות, ובמקומו נרשם שעבוד ראשון בדרגה על מניות הנתבעת 4 בחברת הפרויקט לטובת הבנק המממן. שינוי זה עוגן בין היתר בתיקון להסכם ההלוואה לפרויקט פיפרה, אשר נחתם בין השותפויות לבין הנתבעת 4 (נספח 4 לכתב ההגנה המתוקן). שעבוד זה נוסף לשעבוד שכאמור היה לזכות הבנק על הקרקע עוד קודם לכן (ס' 7.1 להחלטת דירקטוריון הנתבעת 1 מיום 19.2.2009, נספח 3 לכתב ההגנה המתוקן). הדבר הובא לידיעת התובעים במכתב מאת הנתבעת 3 מיום 26.3.2009 (נספח ז' לכתב התביעה).
- התובעים טענו כי אין ספק שאילו היה עומד לזכותם ולזכות השותפויות שעבוד בדרגה ראשונה, הם היו יכולים לקבל השבה של מלוא סכום השקעתם. עוד הם טוענים כי הסרת השעבוד נבעה מניגוד העניינים המובנה של הנתבעת 1, שהיא כזכור חברה הקשורה לנתבעת 4. התובעים הוסיפו כי בהסכם ההלוואה נקבע כי השעבוד שיירשם לטובת השותפות כפוף להסכמת הבנק המלווה שימסור הלוואה למימון הבנייה להבדיל ממימון רכישת הקרקע. הבנייה בפרויקט לא החלה מעולם. למרות זאת, כך נטען, גייסה הנתבעת 4 מהבנק הלוואה לצורך מימון הרכישה, ורשמה לטובתו שעבוד בדרגה גבוהה יותר מזה שנרשם לטובת השותפויות.
דיון
- שלושה נושאים טעונים בירור בהתייחס לטענות הצדדים – הראשון, האם היה מקום לרישום השעבוד לזכות הבנק מלכתחילה; השני, האם החלטת השותף הכללי אודות הסרת השעבוד התקבלה בניגוד עניינים אסור; והשלישי – האם הסרת השעבוד גרמה לתובעים לנזק.
האם היה מקום לרישום השעבוד לזכות הבנק?
- התובעים טענו "בסעיף 7.1 להסכם ההלוואה נקבע מפורשות שהשעבוד שירשם לטובת השותפות יהא תלוי בהסכמת הבנק הלווה ... הבנייה בפרויקט לא החלה מעולם אולם הנתבעת 4 גייסה הלוואה מבנק לצורך מימון הרכישה ורשמה לטובתו שעבוד בדרגה גבוהה מזה שנרשם לטובת השותפויות, בניגוד גמור להוראות ההסכם" (ר' ס' 11 לסיכומים מטעמם). ככל שהתובעים מתייחסים בהקשר זה לשעבוד על הקרקע שנרשם מלכתחילה לזכות הבנק – אינני מקבלת את הטענה. הן סעיף 9.12 להסכם השותפות והן סעיף 7.1 להסכם ההלוואה מציינים כי רישום השעבוד על מניות חברת הפרויקט הרומנית כפוף להסכמתו של הבנק אשר יעמיד מימון לטובת הפרויקט. מכאן כי התובעים ידעו והסכימו כי זכותם לשעבוד עשויה להיות נחותה מזו של הבנק.
- זאת ועוד - בהסכם השותפות נקבע גם כי הלווה התחייבה לעשות כמיטב יכולתה לרישום השעבוד "בכפוף להסכמת הבנק/ים אשר יעניקו לפרויקט ליווי פיננסי". כלומר, בהסכם שנחתם בין השותפות לבין כל אחד מהמשקיעים (וביניהם התובעים), הוסכם כי השעבוד יהיה כפוף להסכמתו של בנק אשר יעניק "ליווי פיננסי", ואין אם כן אינדיקציה לטענת התובעים לפיה ייעודו של המימון הבנקאי של הבנק שיעמיד את המימון, יהיה דווקא למימון הבנייה ולא למימון רכישת הקרקע.
- מסקנת התובעים לפיה רישום השעבוד כפוף להסכמת הבנק אשר יעניק מימון לצרכי הבנייה בלבד, נסמכת על הסכמי ההלוואה. ואולם, התובעים אינם צד להסכמים אלה, שהם הסכמים בין הנתבעת 4 לבין השותפות. הסכמי ההלוואה קובעים כי רישום השעבוד יהיה כפוף להסכמת הבנק אשר יעניק "construction financing" (ס' 7.1 להסכם ההלוואה). אם אכן היה מקום לפרש מונח זה כמתייחס למימון הבנייה בלבד (וזהו ענין שהיה מקום לבחון אותו לגופו בהתאם לכללי הפרשנות החוזיים), הרי לכל היותר היו השותפויות יכולות להעלות טענה ביחס לקדימות שניתנה לבנק. כך או כך, מבחינת התובעים – המשקיעים בשותפויות, לא ניתן לקבוע כי ההסכם איתם הופר ביחס להענקת השעבוד לבנק.
- בהקשר זה יצוין עוד כי התובעים לא הוכיחו שהיתה מניעה חוזית מכוח הסכמי השותפויות (או הסכמי ההלוואה) בנוגע ליכולתה של הנתבעת 4 לאפשר לבנק לרשום שעבוד על הקרקע. מכאן כי יש לדחות את טענת התובעים כי השעבוד אשר נרשם לטובת הבנק אשר העניק את המימון לרכישת הקרקע מנוגד להסכם השותפות. לכן, לאור האמור לעיל, אינני סבורה כי הוכח שרישום השעבוד על הקרקע לטובת הבנק היה הפרה של הסכם השותפות.