דיון
- מסיכומי הצדדים (סעיף 17 לסיכומי התשובה, וכן פסקת הפתיחה לתגובה לתשובה) עולה כי גדר המחלוקת בתובענה צומצם, והוא מתרכז בשתי שאלות שיש להכריע בהן. השאלה הראשונה היא האם הנתבעים הציגו בפני התובעים מצגי שווא שגרמו לתובעים להתקשר בהסכמי השותפות; והשאלה השנייה היא האם הנתבעת 1 ונושאי המשרה שלה התנהלו בצורה רשלנית ובניגוד עניינים בעת מילוי תפקידם כשותף הכללי בשותפויות שהוקמו לצורך ההשקעה, באופן שגרם לתובעים לנזק של אובדן השקעותיהם.
שאלות אלה ייבחנו בפירוט להלן.
טענת מצגי השווא
- גם בערעור יניב נדונה – בין היתר – טענת התובעים לגבי מצגי שווא שהוצגו להם. כפי שעולה מפסק הדין בערעור, עיקר טענת התובעים בעניין יניב התייחסה לפערים בין המצגים שהוצגו למשקיעים הפוטנציאלים במסגרת המצגת שערכה הנתבעת 3, לבין המסמכים אשר עליהם חתמו התובעים ותוצאת ההשקעה בפועל.
בנוגע לטענות שהועלו על ידי התובעים למצגי שווא, קבע בית המשפט העליון בערעור יניב כי על גבי המצגת צוין מפורשות כי היא מכילה מידע ראשוני וכללי, וכי אין במידע המוצג במסגרתה כדי להוות מצג. בית המשפט העליון אף ציין כי יש לראות את המצגת על רקע מכלול המסמכים שהובאו בפני התובעים – לרבות הסכמי השותפות אשר נחתמו על ידיהם. בית המשפט העליון הסתמך גם על קביעת בית המשפט קמא באותו ענין, לפיה התובעים בעניין יניב הם משקיעים ותיקים ומנוסים שזו אינה השקעתם הראשונה, כמו גם על סעיף 10.14 להסכם השותפות הממליץ לכל משקיע לבדוק עם יועציו את מלוא ההשלכות הנגזרות מההשקעה. כך קבע בית המשפט כי –
"סיכומו של דבר, שעל אף שניתן וראוי היה לנסח את גורמי הסיכון במצגת בצורה טובה יותר, תוך אזכור האפשרות לאבד גם את קרן ההשקעה, איני סבור כי יש לקבל הטענה של מצג שווא, נוכח האמור בהסכם השותפות ונוכח מאפייניהם של המערערים-המשקיעים. ניגוד העניינים של המשיבים אף הוא היה גלוי וידוע בעת החתימה על ההסכמים במיזם, ולא הוכח כי המשיבים העדיפו בדרך כלשהי את האינטרס העצמי שלהם על פני האינטרס של המערערים"
(פסקה 33 לפסק דינו של כבוד הש' עמית)
- גם התביעה דנן עוסקת בטענות הנוגעות למצגי שווא. לטענת התובעים במצגת שערכה הנתבעת 3 לצורך גיוס משקיעים לפרויקט בנסקו ולפרויקט פיפרה (להלן: "המצגת", נספח א' ו-ה' לכתב התביעה), הוצגו למשקיעים (וביניהם התובעים) גם מצגי שווא, שמטרתם היתה לגרום להם להשקיע בפרויקטים. אכן, הסכמי השותפות קובעים מפורשות כי האמור בהם ממצה את כל התנאים וההסכמות הנוגעים להשקעה וכי אין תוקף לכל מצג הבטחה או התחייבות שאינם נזכרים בהסכם (סעיף 10.5 להסכם השותפות). יחד עם זאת, ההלכה הפסוקה הכירה בנסיבות מסוימות במעמדו המשפטי של מצג או "פרוספקט" שהוצג בשלבים טרום חוזיים, וזאת - כאשר לא ניתן ללמוד מיתר מסמכי העסקה אודות הפרטים השנויים במחלוקת (ע"א 6025/92 צמיתות (81) בע"מ נ' חרושת חומר בע"מ, פ"ד נ(1) 826 (1996); ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ, פ"ד נז(5) 462 (2003); בע"א 10944/02 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' אוחנה, פ"ד נח(3) 673 (2004); וכן ראו סיכום ההלכות בנושא בע"א 8949/07 י.ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נ' משה זאב ועוד 28 אח' (18.11.2009)).
- במקרה דנן, בניגוד לעניין יניב, מצגי שווא להם טענו התובעים הם כאלה שאין להם התייחסות מפורשת בהסכמי השותפות, אלא הם הוצגו רק במסגרת המצגת. התובעים פירטו שורה ארוכה של מצגי שווא אשר לטענתם הוצגו בפניהם במסגרת המצגת, שיפורטו להלן –