פסקי דין

ע״מ 18139-01-15 ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה - חלק 11

03 ספטמבר 2017
הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
ש. תאשר לי שלפי הספם אי תחרות וייעוץ, שאין שם הגדרה מה הם שירותי ייעוץ בדיוק.
ת. אין הגדרה, כתוב שאהיה זמין.
ש. לכן, את פל שירותי הייעוץ היית מחויב לתת?
ת. כן. לא היה ייעוץ בפועל.
ש. אתה מספים שהיו פגישות שהיו קשורות לייעוץ ישראפרט?
ת. אני אומר שהיו פגישות שהיו קשורות אבל עם השנים זה היה פחות. הקפדנו להיפגש אחת לחודש, במסעדה, במסגרת של שעה וחצי-שעתיים״.
62. הסבריו של המערער אינם נראים לי, ואני מעדיף את האמור במכתבה של ישראכרט, מה גם שהדבר מתיישב עם ההסכם כפשוטו. מלבד מכתבה של ישראכרט האמור, הסתמך המשיב בקביעתו כי המערער נתן שירותי ייעוץ, אף על הדוחות המקוריים שהגיש ובמסגרתם הצהיר שניתנו שירותי ייעוץ והתקבלו הכנסות בגינם. המערער לא סיפק כל הסבר משכנע מדוע כך דיווח מלכתחילה, ומה גרם לו לשנות את עמדתו. עוד יצוין, כי אף מדבריו של העד מטעם המערער, מר שטרן, עלה כי לידיעתו סיפק המערער שירותי ייעוץ. כך לדבריו: ״אני יודע שהוא היה אמור לייעץ לחברה. הוא ייעץ לחברה״ (פרוטוקול מיום 22.11.2016 עמ׳ 12 ש׳ 6). לאור האמור נראה כי המערער לא הצליח להוכיח טענתו כי בפועל לא ניתנו על ידו שירותי ייעוץ.
63. אסיים את פסק דיני בדבריו של כב׳ השופט י׳ עמית בעניין ברנע (פסקה 56 לפסק דינו), היפים במיוחד לנסיבות ענייננו:
דומה פי מרביתן של תניות אי התחרות המגיעות לפתחם של בתי המשפט בהקשר המיסויי ביחסי עובד-מעביד, הן בין חברות לבין עובדים ששימשו בתפקידים בפירים, ופי הסכומים ששולמו פנגד תניות אי התחרות אינם ספומים מבוטלים...
על רקע זה, יפולה להישמע הטענה פי האפשרות ״לתפור״ הספמי פרישה מעין אלו בתפירה ידנית ולפצל את רפיבי השפר - פ) שחלקם יהיו עבור ״ויתור על זפות״ של העובד (בצורה של תניית אי תחרות),
חלקם יהיו ״מענק פרישה״ וחלקם ״שפר עבודה״ - היא יפולת השמורה לעובדים בפירים בעלי עמדת השפעה ופוח מיקוח, היפולים

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
לפעול אל מול המעביד ולדרוש ״לבנות״ את העסקה באופן האופטימלי עבורם לצרכי מס.
... האפשרות של גדיעת העץ, עשויה להיות רלוונטית יותר דווקא לעובדים מקצועיים-טכניים שלא בדרג הבכיר, מקום בו תניית אי התחרות משמעה, הלכה למעשה, השמדת יכולת העיסוק של העובד בתחום המובהק של התמחותו המקצועית. לא כד דרג המנהלים,
שתניית אי התחרות לגביו, מהווה על פי רוב מעין ״תקופת צינון״,
שלאחריה ניתן לחזור לשוק העבודה, בין באותו תחום ובין בתחום אחר בו יכולים לבוא לידי ביטוי כישורי הניהול שלהם. והנה, בעוד שהעובד המקצועי הזוטר או העובד בדרג הביניים, נדרש לחתום במסגרת חוזה העסקתו על תניית אי תחרות, על פי רוב, מבלי לקבל תמורה כנגד התחייבות זו, דווקא המנכ״ל או המנהל הבכיר, שתניית אי התחרות לגביו היא בבחינת ״שלכת״ זמנית של העץ או גיזום של אחד מענפי העץ בלבד, זוכה לתמורה כנגד תניית אי התחרות.
לעיתים, א/ במקרה בו חוזה ההעסקה שלו כלל תניית אי תחרות מלכתחילה. יש בכד כדי לחזק את הטענה כי תניית אי תחרות לעובד בכיר, היא חלק מתנאי ״מצנח הזהב״ של העובד הבכיר עובר לפרישתו״.
[ההדגשות אינן במקור]
ובמקום אחר נאמר על ידו כך (פסקה 45 לפסק הדין):
״הניסיון להלביש על כל תשלום מעין זה כסות של תשלום הוני הניתן בגין ״ויתור על זכות״, הוא בעיניי ניסיון מלאכותי, המבקש - במידה מסוימת של תחכום - לזרות חול בעיני המתבונן. הלוא מבחינה מושגית, כל התקשרות בין בעל ״נכס הון״ לבין צד שני המבקש לעשות ״שימוש״ בנכס ההון, ניתנת לתיאור בתור עסקה שעניינה ״ויתור על זכות״.
ה. סו/ דבר
64. הערעור נדחה.
רשמתי לפניי את הצהרת המשיב במסגרת הפרוטוקול מיום 22.11.2016, לפיה ככל שייפסק כי מדובר בהכנסת עבודה, תתוקנה השומות כך שסכום המע״מ יופחת מסכום המס אותו יידרש המערער לשלם, ואני מורה כי כך ייעשה.
22 מתוך 23

עמוד הקודם1...1011
12עמוד הבא