--- סוף עמוד 2 ---
8. מטעם הנתבעת העידו העדים הבאים:
החתמות שטיפלו בהוצאת הפוליסה, גב' מיכל רומם (להלן: "רומם") וגב' דליה מצורי (להלן: "מצורי").
גב' חנה ביטון (להלן: "ביטון") - חתמת בכירה בנתבעת.
עו"ד זיו קדרי (להלן: "עו"ד קדרי") - מנהל מחלקת תביעות רכוש בהראל.
השמאי ארנון טוסמן שמונה על-ידי הנתבעת לבדיקת התביעה (להלן: "טוסמן").
בנוסף הוגשו מטעם הנתבעת חוות דעת בתחום הביטוח ערוכה על-ידי מר יואל לוונטהל (להלן: "לוונטהל"); חוות דעת של השמאי יונה מרכוס (להלן: "מרכוס"); וחוות דעת של רו"ח אלי זיתוני (להלן: "רו"ח זיתוני").
9. יצוין כי קיים שוני במספור עמודי הפרוטוקול בין התמלול שנערך על-ידי חברת ההקלטה לבין הפרוטוקול המופיע במערכת נט המשפט. ההפניות בפסק הדין הן לפי מספרי העמודים בפרוטוקולים המופיעים בנט המשפט.
רקע ביטוחי והפוליסה נושא התביעה
10. התובעת בוטחה בהראל החל מיום 1.2.1998.
בשנת 2009, בעקבות ביקורת פנימית של הדירקטוריון, התובעת החליטה לשפר את המערך הביטוחי של החברה. לצורך כך, התובעת החליפה את משרד יועצי הביטוח ופנתה ליועצי הביטוח ליבוביץ - שטרייכמן, כדי שיבדקו את היקף הכיסוי הביטוחי הנדרש לה וייצגו אותה במגעים מול חברת הביטוח.
11. בשן והורן ציינו בתצהיריהם כי תיארו ליועצי הביטוח את פעילותה של התובעת והדגישו בפניהם את חשיבות הכיסוי הביטוחי מחוץ לתחומי מדינת ישראל שכן רוב פעילותה של התובעת וחלק גדול מהייצור, התבצעו מחוץ לתחומי מדינת ישראל (סעיף 19 לתצהיר בשן וסעיף 11 לתצהיר הורן).
12. אין מחלוקת כי הפוליסה הרלבנטית היא פרי משא ומתן שהתנהל בין יועצי הביטוח שהכינו "מפרט ביטוח" על פי צרכיה של התובעת לבין מחלקת החיתום של הראל.
13. הפוליסה מורכבת מהמסמכים שצורפו כנספחים 1 א' - ד' לתיק המוצגים מטעם התובעת, כדלקמן:
- רשימת הפוליסה לתקופה שמיום 1.5.2011 ועד 30.4.2012 (נספח א'1, להלן: "הרשימה").
- התנאים הכלליים - "פוליסה משולבת לביטוח אש מורחב ואובדן תוצאתי (מהדורת ביט 2010 דולרית)" (נספח א'2, להלן: "תנאי ביט 2010" או "התנאים הכלליים").
- מפרט יועצי הביטוח ליבוביץ שטרייכמן (נספח 1ג', להלן: "מפרט יועצי הביטוח" או "המפרט").
--- סוף עמוד 3 ---
- מכתב הערות יועצי הביטוח מיום 14.4.2010 שאושר על-ידי הראל ביום 16.5.2010 (נספח 1ד', להלן: "מכתב הערות יועצי הביטוח").
14. התובעת טענה כי תנאי ביט 2010, חלים על הפוליסה לשנת 2011 שהיא הפוליסה הרלבנטית לתביעה, זאת נוכח האמור ברשימה כי "מוצהר ומוסכם בזה כי הפוליסה כפופה לתנאי ביט 2010 בצירוף נספח התאמה ביט 2010 המצ"ב + מפרט היועץ ליבוביץ את שטרייכמן + מכתב הערות מיום 15.4.2010...".
הנתבעת חלקה בתחילה על תחולת תנאי ביט 2010 וטענה כי מפרט יועצי הביטוח מפנה לתנאי ביט 2009, ועל כן הם אלה שמחייבים ומהווים את תנאי הפוליסה.
המחלוקת בסוגיה זו רלבנטית בעיקר לעניין גובה הכיסוי הביטוחי במסגרת "הרחבת ספקים" העומד על 500,000$ לפי תנאי ביט 2009, בעוד שעל פי תנאי ביט 2010, תקרת הכיסוי בפרק של "הרחבת ספקים" עומדת על 1,000,000$.
בהמשך, הודתה הנתבעת כי תנאי ביט 2010 חלים על הפוליסה, זאת לאחר שמנהל מחלקת התביעות של הנתבעת - עו"ד קדרי, אישר בחקירתו הנגדית כי הפוליסה כפופה לתנאי ביט 2010, כאמור ברשימה (עמ' 527 - 528 לפרוטוקול).
15. מעבר לארבעת המסמכים האמורים (נספחים 1 א' - ד' לתיק המוצגים מטעם התובעת), הנתבעת טוענת כי הפוליסה כפופה גם לנספח התאמה ביט 2009 של הראל לאש ואובדן תוצאתי (מוצג 8 לתיק המוצגים של הנתבעת, להלן: "נספח התאמה של הראל"). הנתבעת מפנה בעניין זה לאמור בעמ' 2 במפרט יועצי הביטוח, בו נרשם תחת הכותרת "היקף הכיסוי" - "בכפיתה לתנאי פוליסה לביטוח "אש מורחב ואובדן תוצאתי" תנאי ביט 2009 לרבות נספח התאמה של הראל (החלק המודגש נרשם בכתב יד על-ידי החתמות מטעם הראל - ב.ט.) ונספח שינויים מוסכמים עם ליבוביץ שטריכמן כדלקמן".
סוגיה זו תידון במסגרת הדיון ב"הרחבת ספקים".
16. מהמקובץ עולה כי המונח "פוליסה" בכל הנוגע לענייננו, אינו מתייחס למסמך אחד קוהרנטי ורצוף או למצער לתנאים כלליים (ג'קט) ורשימה. הפוליסה מורכבת ממסמכים שונים המחזיקים עשרות עמודים ואינם עשויים מיקשה אחת. החתמת מצורי אישרה בעדותה כי אין ולא הוצא מסמך אחד המפרט את כל תנאי הפוליסה (עמ' 466 - 465 לפרוטוקול). מכאן שעל מנת לעמוד על הוראות הפוליסה ולבחון את היקף הכיסוי על פיה יש לפנות לתנאים הרלבנטיים המפורטים בחלקי הפוליסה השונים, וליישב בין סתירות ואי התאמות בהוראותיהם והגדרותיהם.
פרק ב' - טענות מקדמיות
--- סוף עמוד 4 ---
אי מסירת הפוליסה
17. בפתח הדברים אציין כי לא ראיתי לקבל את טענת התובעת, בסיכומי התשובה, כי יש לראות בנתבעת כמי שהפרה את החובה המוטלת עליה מכוח סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח") "... למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם...".
18. ראשית, אין ולא נטענה טענה כי מסמכי הפוליסה לא נמסרו לתובעת. שנית, מדובר כאמור בפוליסה שהיא פרי משא ומתן שנערך בין יועצי הביטוח מטעם התובעת לבין החתמות מטעם הנתבעת. להבדיל מסוכן ביטוח המשמש בדרך כלל (ככל שלא הוסכם אחרת כאמור בסעיף 30 לחוק חוזה ביטוח), כשלוח של המבטחת, אין מחלוקת כי יועצי ביטוח פועלים מטעם המבוטח ומייצגים אותו מול המבטחת. יועצי הביטוח הכינו עבור התובעת "מפרט ביטוח" שאמור לספק כיסוי ביטוחי מותאם להיקף ואופי פעילותה העסקית של התובעת. בנסיבות אלה, כאשר יועצי הביטוח ייצגו את התובעת במו"מ לקראת כריתת חוזה הביטוח והיו שותפים לגיבוש וניסוח תנאי הפוליסה, לא ניתן לקבל טענה כי הפוליסה המפרטת את זכויות הצדדים וחיוביהם, לא נמסרה לתובעת.
הפרת הנחיות המפקח על הביטוח - העדר "מכתב דחיה"
19. התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את הנחיות המפקח על הביטוח מיום 28.3.2011, שעניינן "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות הציבור" (להלן: "הנחיות המפקח על הביטוח"), המחייבות מבטחת שהחליטה לדחות תביעה למסור למבוטח הודעה בכתב המפרטת את נימוקי הדחייה (סעיף ה' להנחיות המפקח על הביטוח) (להלן: "מכתב דחייה").
התובעת מציינת כי ביום 25.10.2011, הודיעה לנתבעת על אירוע ההצפה במפעל סמארטרק (נספח 4 לתיק המוצגים מטעם התובעת), ופנתה בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח. הנתבעת לא הגישה מעולם מכתב דחיה, כחובתה על פי הנחיות המפקח על הביטוח, ואף הציגה בפני התובעת מצג לפיו בכוונתה להכיר במקרה הביטוח. ואולם, משהנתבעת הבינה כי תשלום תגמולי ביטוח בגין הנזק שנגרם למלאי בסך 250,000$, יחייב אותה גם בתשלום "ההוצאות הקבועות" המכוסות בסך של 10 מיליון דולר על פי פרק האובדן התוצאתי שבפוליסה, נמנעה מלשלם את תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת בגין הנזק הפיזי שנגרם למלאי ולא השיבה על מכתבי הדרישה של התובעת משך חודשים רבים, כך שעמדתה פורטה לראשונה בכתב ההגנה ובחוות הדעת של המומחים מטעמה.
20. הנתבעת ציינה כי לאחר קבלת הודעת התובעת מיום 25.10.2011, על נזקי ההצפה, השמאי טוסמן ורו"ח זיתוני שמונו על-ידי הנתבעת לבדיקת הנזקים, נפגשו עם נציגי התובעת כדי ללמוד על פעילותה של התובעת ועל הנזקים הנטענים. בסיומו של מפגש זה, השמאי טוסמן העביר לתובעת בקשה בכתב להצגת מסמכים ונתונים שונים הנדרשים למיצוי הבדיקה. לשיטת הנתבעת, ההודעה מיום 25.10.2011, היא הודעה ראשונית ואינה בגדר תביעה לתשלום תגמולי ביטוח.
--- סוף עמוד 5 ---
הפעם הראשונה בה הוגשה על-ידי התובעת דרישה לתשלום תגמולי ביטוח הייתה בחודש מאי 2012, כמפורט במכתב השמאי שנפס מיום 1.5.2012, אליו צורפה חוו"ד רו"ח ברוך, נ/3. דרישה כספית מלאה לגבי רכיבי המלאי, הועברה רק ביום 14.6.2012, לאחר סיום המו"מ לקבלת תגמולי ביטוח על פי הפוליסה לביטוח ימי (נספח 4 לתצהיר טוסמן).
הנתבעת טוענת כי נוכח הדרישות הכספיות הגבוהות, שבו נציגיה והודיעו לתובעת כי נדרשים מסמכים ונתונים לבחינת הדרישה לתשלום תגמולי ביטוח, זאת כמפורט במכתב מיום 24.5.2012 (נספח 3 לתצהיר טוסמן), ומכתב רו"ח זיתוני מיום 11.7.2012 (נספח ז' לתצהיר טוסמן). המסמכים המבוקשים לא הומצאו. תחת זאת התקבל מכתב ב"כ התובעת מיום 5.8.2012, ובו דרישה כספית של כ - 9 מיליון דולר. דרישה זו נענתה ביום 2.9.2012, על-ידי בא כוחה הקודם של הנתבעת שהבהיר כי התובעת נמנעה מלהמציא מסמכים ונתונים שנדרשו ממנה לצורך בחינת הדרישה - ובמועד זה, 2.9.2012, כבר הוגשה התביעה לבית המשפט כך שלא היה סיפק בידי הנתבעת למסור מכתב דחייה.
21. לאחר ששבתי ובחנתי טענות הצדדים בסוגיה זו, לא ראיתי לקבל את הטענה כי הנתבעת הפרה את החובה המוטלת עליה על פי הנחיות המפקח על הביטוח למסור מכתב דחיה כך שהיא מנועה מלטעון טענות שהועלו לראשונה בכתב ההגנה - ואפרט.
22. ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (4.5.2006), עמד כב' השופט (כתוארו אז) רובינשטיין על הרציונל העומד בבסיס הנחיות המפקח על הביטוח לאפשר למבוטח להתמודד עם טענות המבטחת ולשקול צעדיו, וכדבריו: "... הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השיוויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט...". כדי ליתן תוקף ונפקות להנחיית המפקח על הביטוח נקבע כי מבטחת לא תורשה לטעון טענות הגנה שלא פורטו במכתב הדחיה הראשון שנשלח למבוטח.
23. בהחלטתי בבש"א (שלום תל-אביב - יפו) 163633/08 אלבז נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (13.8.2008) (להלן: "עניין אלבז"), נדרשתי לשאלה מה דינה של מבטחת שלא מסרה מכתב דחיה. בהקשר זה ציינתי כי לא יהא זה ראוי להקנות למבטחת שהפרה את החובה המוטלת עליה על פי הנחיות המפקח על הביטוח ולא מסרה מכתב דחיה יתרון המתבטא בכך שתוכל לטעון כל טענה בכתב הגנתה. לפיכך מבטחת שלא מסרה מכתב דחיה, לא תורשה להתגונן בטענות אותן היה עליה להעלות במכתב הדחיה ותוכל להתגונן רק בטענות הנוגעות לגובה הנזק או לעובדות שלא היה ביכולתה לדעת עליהן במועד דחיית התביעה.
בעניין אלבז נדרשתי לשאלה מהו פרק הזמן במסגרתו נדרשת מבטחת לשלוח מכתב דחיה בו יפורטו הנימוקים לדחיית התביעה, זאת בראי סעיף 23 לחוק חוזה הביטוח הקובע כי "משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו".
--- סוף עמוד 6 ---
בעניין זה ציינתי: "אין חולק כי יש לאפשר למבטחת זמן סביר לבדיקת התביעה וגיבוש עמדתה. יחד עם זאת, מלשון סעיף 23(א) לחוק עולה כאמור כי מדובר במסגרת זמן קצרה יחסית, והרציונל ברור - שיפוי המבוטח על נזקיו, תוך זמן סביר.
שיקול נוסף שיש להתחשב בו, בהקשר זה, הינו מניעת תוצאה בלתי רצוי הנותנת בידי מבוטח שנחפז להגיש תביעה לבית המשפט, בטרם קיבל עמדת המבטחת בכתב, עמדת כח בלתי סבירה, שיכול ויהא בה כדי לחסום את המבטחת, מלהעלות טענות הגנה כנגד התביעה.
נראה על כן כי על המבטחת, לפעול לברור התביעה ולפרט את הנימוקים לדחייתה, תוך זמן סביר". באותו עניין לא ראיתי להידרש לשאלה מהו "זמן סביר" למסירת מכתב דחיה, זאת נוכח קביעתי כי בנסיבות שנדונו שם, תקופה של ששה חודשים הינה למעלה ממסגרת זמן סבירה לברור התביעה ופרוט הנימוקים לדחייתה.
24. ומן הכלל אל הפרט, בענייננו - התובעת הודיעה לנתבעת על אירוע ההצפה ביום 25.10.2011. מקובלת עלי עמדת הנתבעת כי ההודעה מיום 25.10.2011, היא הודעה כללית על אירוע הנזק שאינה בגדר דרישה לתשלום תגמולי ביטוח (עדות עו"ד קדרי בעמ' 499 לפרוטוקול). כן מקובלת עלי טענת הנתבעת כי הדרישה המפורטת הראשונה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזק תוצאתי הוגשה במכתב השמאי שנפס מיום 1.5.2012, אליו צורפה חוו"ד רו"ח ברוך. דרישה מפורטת לתשלום תגמולי ביטוח בגין הנזק למלאי, הוגשה ביום 14.6.2012.
25. עו"ד קדרי נשאל בחקירתו הנגדית מדוע הראל לא הוציאה מכתב דחיה והשיב כי לא נתקבלו כל המסמכים הנדרשים לבדיקת החבות. לשאלת בית המשפט מדוע לא הוצא מכתב דחיה בהתעלם מגובה הנזק הנטען, השיב "סוגיית הכיסוי היא לא נפרדת מגובה הנזק והנתונים" (עמ' 514 לפרוטוקול). ובהמשך: "... לדוגמא, תנאי לכיסוי בהרחבת ספקים זה שהיקף העסקאות לא עולה על 25 אחוז..." (עמ' 514 לפרוטוקול). לגבי הפרק של אובדן תוצאתי השיב: "... ההוצאות הקבועות שמה תלויות באיפה היה הרכוש. ... בהבנה שלנו, אנחנו ביטחנו רק בתחום מדינת ישראל ... זה תביעה באמת מורכבת, יש שמה כל מיני דברים. הם לא נתנו את המידע, אי אפשר לקבוע חבות..." (עמ' 514 לפרוטוקול).
26. בשוקלי את טענות הצדדים ואת מורכבות התביעה, ובהתחשב בכך שהדרישה המפורטת הראשונה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן תוצאתי, בסך של 8,187,047 דולר, פורטה בחוו"ד רו"ח ברוך מיום 2.5.2012 (נספח 12 למוצגי התביעה), ודרישה נוספת לתשלום תגמולי ביטוח בגין הנזק למלאי הרכיבים, הוגשה באמצעות השמאי שנפס רק ביום 14.6.2012, איני סבורה כי במועד הגשת התביעה - ביום 2.9.2012 - חלפה תקופת הזמן הסבירה לבדיקת התביעה באופן שניתן לראות בנתבעת כמי שהפרה את חובתה על פי חוזר המפקח על הביטוח לפרט עמדתה בכתב ולמסור בידי המבוטח מכתב דחיה.
27. בעניין אלבז עליו מסתמכת התובעת בטענתה, נדונה תביעה בגין נזקי שריפה במוסך. מדובר היה בנזק מוגדר שאירע בתחומי מדינת ישראל. שם קבעתי כאמור כי פרק זמן של שישה
--- סוף עמוד 7 ---
חודשים הינו למעלה מהסביר לגיבוש עמדתה של המבטחת. בענייננו, מדובר כאמור בתביעה מורכבת בגין נזקים שאירעו מחוץ לתחומי מדינת ישראל לרבות נזקים תוצאתיים המחייבים בדיקות חשבונאיות. התביעה הוגשה לבית המשפט בחלוף כארבעה חודשים ממועד הגשת הדרישה המנומקת לתשלום תגמולי ביטוח. בנסיבות אלה, נוכח מורכבות התביעה ודרישות הנתבעת באמצעות השמאי טוסמן ורו"ח זיתוני לקבלת פרטים ומסמכים נוספים לצורך בירור התביעה, איני סבורה שיש לראות בנתבעת כמי שהפרה את חובתה לברר את חבותה ולשלוח מכתב דחיה עובר להגשת התביעה.
28. זאת ועוד, בבש"א (מחוזי חיפה) 12838/02 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (15.12.2002), נקבע מפי כב' השופט (כתוארו אז) י. כהן כי אין ליישם את הסנקציה שנקבעה בהנחיות המפקח על הביטוח מקום בו יהא בכך להרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי לסיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח, וליצור כיסוי ביטוחי יש מאין.
בענייננו, המחלוקת מתמקדת בשאלת קיומו של כיסוי ביטוחי לנזקים שאירעו מחוץ לתחומי מדינת ישראל. בנסיבות אלה יש לבחון את טענות הצדדים בשאלה אם קיים כיסוי ביטוחי לנזקים הנטענים שאירעו מחוץ לתחומי מדינת ישראל, לגופם של דברים.
29. עוד יש לציין כי התובעת לא הגישה בקשה למחיקת טענות מכתב ההגנה בשל העדר מכתב דחיה. מסכת הראיות, כמו גם טענות הצדדים בסיכומיהם, התייחסו למחלוקת בכללותה. גם מטעם זה ראיתי לדון בטענות הצדדים לגופם של דברים.
30. בשולי הדברים אוסיף ואציין כי לא ראיתי מקום להתייחס לטענות בדבר הבטחה לתשלום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת או נסיבות החלפת ייצוגה של הנתבעת. בנסיבות העניין לא הוכחה "הבטחה" מחייבת לתשלום תגמולי ביטוח ואיני סבורה שיש בטענות אלה כדי לתרום לדיון בשאלת קיום כיסוי ביטוחי והיקפו.
פרק ג' - מקרה הביטוח והכיסוי הביטוחי
31. השיטפונות העזים שפקדו את תאילנד גרמו ביום 14.10.2011, להצפת מפעל סמארטרק (הודעות סמארטרק מימים 17.10.2011 ו - 19.10.2011, נספח 6 לתיק המוצגים מטעם התובעת).
32. בכתב התביעה כמו גם בסיכומיה, הגדירה התובעת את מקרה הביטוח, כדלקמן: "השיטפונות העזים והצפת המפעל מנעו כניסה למפעל וכל המלאי של חברת OTI אשר היה במפעל ניזוק בהצפה באופן מוחלט. כל מתקני הייצור במפעל ניזוקו והייצור הופסק והושבת למשך תקופה בת חצי שנה..." (סעיף 7 לכתב התביעה. כן ראו נספח 7 לתיק המוצגים מטעם התובעת ודיווחי התובעת הנסחרת בנאסד"ק למשקיעים בדבר השפעת
--- סוף עמוד 8 ---
השיטפונות בתאילנד על פעילות החברה, כמפורט ב - Press Release מיום 30.11.2011, נספח 8 לתיק המוצגים מטעם התובעת).
33. בנוסף לפוליסה שהוצאה לתובעת על-ידי הראל, התובעת בוטחה גם בפוליסה לביטוח ימי ב"כלל חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "כלל"). התובעת פנתה לחברת כלל בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח על פי הפוליסה לביטוח ימי. כלל מינתה את השמאי שרגא ארדן (להלן: "ארדן"), שטס לתאילנד לבדיקת הנזקים שנגרמו למלאי של התובעת במפעל סמארטרק. לאחר סיום הבדיקה, כלל פיצתה את התובעת בהתאם לתקרת הכיסוי הביטוחי בפוליסת הביטוח הימי בסך של 555,215$ (נספח 4 לתיק המוצגים מטעם התובעת).
34. בסייג 4 לפרק א' בתנאי ביט 2010, שכותרתו "ביטוח ימי", נקבע: "פרק זה אינו מכסה אובדן או נזק כלשהו לרכוש המבוטח, אשר בעת קרות האובדן או הנזק, הינו מכוסה ובר פיצוי בביטוח ימי שנערך על-ידי המבוטח או לטובתו, פרט לסכום עודף כלשהו למעלה מסכום הביטוח לפי הפוליסה או הפוליסות לביטוח ימי...". לפיכך, לאחר מיצוי זכויותיה על פי הפוליסה לביטוח ימי, התובעת פנתה להראל בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח על פי הפוליסה.