--- סוף עמוד 9 ---
35. התובעת טוענת כי הפוליסה על פי לשונה ואומד דעת הצדדים מכסה מקרה ביטוח שאירע מחוץ לתחומי מדינת ישראל, בחצרי סמארטרק שהיא קבלן משנה של התובעת, כך שהיא זכאית לתגמולי ביטוח בגין הנזק הישיר למלאי ובגין האובדן התוצאתי שנגרם כתוצאה מהשמדת המלאי בהתאם לטענות הבאות, המכוסות על פי הפוליסה:
א. נזק פיזי למלאי - השיטפונות והצפת מפעל סמארטרק גרמו לאובדן מוחלט של מלאי של התובעת שהיה במפעל, בשווי של 853,803$ - יתרת נזק זה, מעבר לסכומים ששולמו על פי הפוליסה לביטוח ימי, מכוסה בפרק א' של הפוליסה תחת ההרחבה הספציפית המכסה "נזק לרכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל" עד לסך של 250,000$.
ב. התובעת זכאית לקבלת תגמולי ביטוח מכוח פרק א' של הפוליסה בגין הנזק למלאי, כאמור לעיל. מכאן נובעת זכאותה לתגמולי ביטוח בגין אובדן תוצאתי בשל ההוצאות הקבועות שנגרמו עקב נזקי ההצפה וההפרעה במהלך עסקיה של התובעת. ההוצאות הקבועות מבוטחות על בסיס "נזק ראשון" במסגרת פרק ב' לפוליסה עד לסך של 10 מיליון דולר.
ג. בנוסף לכיסוי הביטוחי בגין אובדן תוצאתי, התובעת זכאית לתגמולי ביטוח מכוח "הרחבת ספקים" - הרחבה 10 לפרק ב' לתנאי ביט 2010, המעניקה כיסוי ביטוחי עקב נזקי טבע בתאילנד עד לתקרה של 1 מיליון דולר.
36. ראשית תידון טענת התובעת כי הפוליסה מכסה נזק שאירע בחצרי קבלני משנה לייצור, ללא הגבלה גאוגרפית.
בהמשך תידונה טענות התובעת בעניין הזכאות לתגמולי ביטוח בגין הנזק למלאי מכוח הרחבה ל"נזק מחוץ לתחומי מדינת ישראל", והזכאות לתגמולי ביטוח בגין נזקים תוצאתיים מכוח פרק ב' לפוליסה על בסיס "הוצאות קבועות", ומכוח "הרחבת ספקים".
פרק ד' - הנזק למלאי
כיסוי בגין נזק שאירע בחצרי קבלני משנה לייצור
תמצית טענות התובעת
37. התובעת טוענת כי הכיסוי הביטוחי הותאם על-ידי יועצי הביטוח לפעילותה כחברת הייטק בינלאומית המייצרת ומוכרת את מוצריה בכל העולם באופן שרוב מוצריה מיוצרים מחוץ לתחומי מדינת ישראל, באמצעות קבלני משנה. התובעת מפנה בהקשר זה לתיאור עיסוקה תחת הכותרת "מהות הרכוש המבוטח", ברשימה, כ"... חברת היי טק בינלאומית המפתחת פתרונות תשלום. זיהוי ואבטחה "חכמים", בעלים ומתפעלים של המפעל העוסקים בין היתר בפעילויות יבוא, ייצוא, אחסנה, פיתוח, תכנון, עיבוד, ייצור, שיווק, ייעוץ, התקנה, תמיכה ושרות. וכן בייזום וביצוע פרוייקטים הכוללים מכירות, שילוח,
--- סוף עמוד 10 ---
הקמה, אחסנה, התקנות, הטמעה, והדרכה, שוכרי ומשכירי שטחים ונכסים" (דף 2 ברשימה).
38. התובעת מוסיפה ומפנה לתאור "כתובת הרכוש המבוטח" ברשימה ובמפרט יועצי הביטוח, כדלקמן:
"אזור תעשיה צ.ח.ר ראש פינה
רח' ארלוזורוב 111 ... תל אביב
נרות שבת 38, ירושלים, 2 הברזל 14 ... בית יגאל, 3 גולדה מאיר 3 ... נס ציונה ...
בחצרי קבלני משנה לייצור
ובכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בו פועל המבוטח" (ההדגשה שלי - ב.ט.).
במפרט יועצי הביטוח נרשם תחת הכותרת "כתובות עיקריות" של המבוטח:
"אזור התעשיה צ.ח.ר. ראש פינה
רחוב ארלוזורוב 111 ת"א
נרות שבת 38 ירושלים
הברזל 14 בית אורן צור יגאל
בחצרי קבלני משנה ליצור
ובכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בו פועל המבוטח" (ההדגשה שלי - ב.ט.).
39. התובעת טוענת כי התיבה "בחצרי קבלני משנה לייצור ובכל מקום בשטח מדינת ישראל...", מצביעה באופן ברור ונעלה מכל ספק שאין כל הגבלה גאוגרפית לגבי מיקום "חצרי קבלני משנה לייצור". על כן, כתובת המבוטח כוללת בין היתר חצרי קבלני משנה לייצור הן במדינת ישראל והן מחוץ לתחומי המדינה.
40. התובעת מוסיפה וטוענת כי חרף הגדרת המבוטח כ"חברת הייטק בינלאומית" ושינוי הפוליסה בצורה דרמטית בהתאם למפרט יועצי הביטוח, הנתבעת, באמצעות החתמות שעסקו בהוצאת הפוליסה ובמו"מ עם יועצי הביטוח, לא טרחה לברר את מהות עסקה של התובעת, היכן מתבצע הייצור, מי הם הספקים ולאיזה לקוחות מסופקים מוצריה של התובעת. לשיטתה - נוכח הגדרת התובעת כ"חברת הייטק בינלאומית" הרי ככל שהיה בכוונת הנתבעת לבטח רק נזק למלאי הנמצא בישראל או נזק למלאי שנמצא בחו"ל באורח זמני בלבד, היה על הנתבעת לציין מפורשות כי הפוליסה אינה מכסה את פעילותה של התובעת מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
41. התובעת מוסיפה ומפנה לסעיף 1.4 למפרט יועצי הביטוח בו נרשם כי "חצרי קבלנים וקבלני משנה יחשבו כחצרי המבוטח לצורך פרק אובדן תוצאתי" וטוענת כי גם בהקשר זה אין בלשון הפוליסה כל הגבלה טריטוריאלית, משמע שגם חצרי קבלני משנה מחוץ לתחומי
--- סוף עמוד 11 ---
מדינת ישראל ייחשבו כחצרי המבוטח, כך שהפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי לפעילות התובעת כחברת הייטק בינלאומית מחוץ לתחומי מדינת ישראל, ללא כל הגבלה טריטוריאלית ביחס לפעילות בחצרי קבלני משנה.
תמצית טענות הנתבעת
42. הנתבעת טוענת כי הפוליסה מבטחת רק רכוש הנמצא בחצרי התובעת, בתחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים, בכפוף להרחבה ספציפית המוגבלת בסכום - שאף היא אינה חלה בענייננו. מכאן, שאין כיסוי ביטוחי לרכוש התובעת בחצרי מפעל סמארטרק בתאילנד ואין כיסוי לאובדן תוצאתי שנטען כי נגרם כתוצאה מנזק לרכוש זה.
43. הנתבעת מפנה להגדרת חבות המבטחת בתנאי ביט 2010, לשפות את המבוטח "מפני אובדן או נזק פיזי לרכוש המבוטח המתואר ברשימה ... בעת הימצאו בחצרי המבוטח".
"חצרי המבוטח" מוגדרים כ"חצרים כלשהם בשטח מדינת ישראל ו/או השטחים המוחזקים ..." (עמ' 3 לתנאי ביט 2010).
סייג 7 בתנאי ביט 2010 מוסיף וקובע כי "פרק זה אינו מכסה רכוש כלשהו מחוץ לתחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים על ידה..." (עמ' 5 לתנאי ביט 2010).
ברשימה, תחת הפרק נזקי אש (עמ' 3 - 2 לרשימה), נכתב "נכסי דניידא ונכסי דלא ניידא הנמצאים בכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים...".
זאת ועוד, הרשימה כוללת פרוט הכתובות בהן נמצא הרכוש המבוטח (עמ' 2 לרשימה). במסגרת זו פורטו הכתובות בהן התובעת פועלת בתחומי מדינת ישראל, מכאן שאין היגיון בדרישה לפרט מהן הכתובות בהן פועלת התובעת אם חצרי קבלני משנה מבוטחים בכל מקום בעולם.
44. הנתבעת טוענת כי הגדרות אלה לא שונו ולא בוטלו בכל מסמך אחר של הפוליסה לרבות הרשימה ומפרט יועצי הביטוח. עצם תיאור התובעת כחברת הייטק בינלאומית אינו מלמד על קיום ביטוח לרכוש של התובעת הנמצא בחו"ל, למעט על פי ההרחבה המיוחדת לכיסוי נזק לרכוש הנמצא באורח זמני מחוץ לתחומי מדינת ישראל שאף היא אינה חלה בענייננו.