--- סוף עמוד 12 ---
דיון
תחולת הפוליסה מחוץ לתחומי מדינת ישראל
45. כאמור, המחלוקת בסוגיית הכיסוי הביטוחי מתמקדת בראש ובראשונה בשאלת הכיסוי לנזקים שנגרמו מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
46. לאחר ששבתי ועיינתי בהוראות הפוליסה, בעדויות ובטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, לא ראיתי לקבל את טענת התובעת לפיה הפוליסה מכסה באופן גורף את "פעילות התובעת מחוץ לגבולות מדינת ישראל" (עמ' 8 לסיכומי התובעת). הפוליסה מכסה נזקי רכוש שאירעו בחו"ל בהתאם להרחבה שעניינה "נזק לרכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל", וככל שתנאיה מתקיימים - ואפרט.
פרשנות פוליסה - הדין החל
47. הלכה היא כי "פוליסת ביטוח הינה בראש ובראשונה חוזה בין המבטח למבוטח, ולכן יש לפרשה באמצעות הכללים הרגילים החלים בפרשנות חוזים, שעיקרם בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות כאמור בסעיף 25(א) לחוק החוזים" (ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (25.8.2013), והאסמכתאות המפורטות שם (להלן: "עניין מ.ש. אלומיניום"). מכאן שיש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית הרגילה וההגיונית של מילותיה שהרי "חזקה היא כי משמעותה הרגילה של הלשון שבה בחרו הצדדים בחוזה באה לשקף את המוסכם ביניהם, וכי הגשמת המוסכם ביניהם היא גם תכליתו של החוזה" (ע"א 778/85 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח(1) 221, 238 (1994)).
ככל שלשון הפוליסה אינה ברורה, יש לפנות לאומד דעת הצדדים כפי שהוא משתמע מלשון חוזה הביטוח ומהנסיבות החיצוניות.
48. בפסה"ד בעניין מ.ש. אלומיניום, עמד כב' השופט דנציגר על שני כללי פרשנות נוספים הנהוגים בפרשנות פוליסת ביטוח. הראשון - ככלל, יש לפרש את הפוליסה "תוך עמידה על מכלול תניותיה של הפוליסה כשלמות אחת". והשני: "במקרה של אי בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לפרש את פוליסת הביטוח כנגד המנסח - המבטח. הרציונל שעומד ביסודו של כלל זה הינו כי לצד שניסח את פוליסת הביטוח - חברת הביטוח - ישנו יתרון בניסוח ובעיצוב תנאי הפוליסה, ולכן הוא זה שצריך לשאת באחריות לניסוחים עמומים ודו-משמעיים".
--- סוף עמוד 13 ---
49. ומן הכלל אל הפרט:
בענייננו, הפוליסה מורכבת ממסמכים שונים המחזיקים עשרות עמודים וכוללים הפניות, תיקונים ותוספות, כך שלא מדובר במסמך קוהרנטי אחד. הדבר מעורר קושי פרשני הנובע מקיומן של הוראות שונות בחלקים ובסעיפים שונים של הפוליסה שיש ליישב ביניהם כדי ליתן לפוליסה פרשנות כוללת.
עוד יש להתחשב בכך שלא מדובר בפוליסה שהיא "מוצר מדף" סטנדרטי, אלא בפוליסה שהיא פרי משא ומתן שנערך בין יועצי הביטוח מטעם התובעת לחתמות מטעם הנתבעת. גם לשיטת התובעת, יועצי הביטוח ערכו "מפרט ביטוח" המתייחס באופן ספציפי לתובעת, בהתאם לאופי והיקף פעילותה העסקית. בנסיבות אלה דומה כי מתקהה עוקצו של הרציונל העומד בבסיס הכלל הפרשני שעניינו פרשנות לרעת המנסח, שהרי יועצי הביטוח מטעם התובעת נטלו חלק פעיל בניסוח הוראות הפוליסה והתאמתן לצרכיה הביטוחיים של התובעת.
50. התובעת מבקשת ללמוד על קיומו של כיסוי ביטוחי לנזק שאירע מחוץ לתחומי מדינת ישראל מעצם הגדרת ה"מבוטח" כ"חברת הייטק בינלאומית", ומפרוט כתובות המבוטח ברשימה ובמפרט יועצי הביטוח ככוללות "חצרי קבלני משנה ליצור ובכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בו פועל המבוטח" (הדגשה שלי - ב.ט.).
51. לשיטת התובעת, השימוש בוו החיבור בתיבה "חצרי קבלני משנה לייצור ובכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים..." (הדגשה שלי - ב.ט.), משמעה ריבוי המלמד על כך שהכיסוי הביטוחי לרכוש התובעת בחצרי קבלני משנה, אינו כפוף למגבלה טריטוריאלית כלשהי. טענה זו שובה בתחילה את העין, אלא שיש להקשות ולשאול הכיצד מתיישבת פרשנות זו עם הוראות מפורשות בתנאי ביט 2010, ברשימה, ואף במפרט יועצי הביטוח, לפיהן "הרכוש המבוטח" מוגדר כרכוש הנמצא בתחומי מדינת ישראל זאת למעט הרחבות מיוחדות לגבי רכוש הנמצא בחו"ל - ואפרט.
52. חבותה של המבטחת - הנתבעת - בהתאם לתנאי ביט 2010 היא לשפות את המבוטח "מפני אובדן או נזק פיזי לרכוש המבוטח המתואר ברשימה בעת הימצאו בחצרי המבוטח" (עמ' 3 לתנאי ביט 2010).
"חצרי המבוטח" מוגדרים כ"חצרים כלשהם בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים על ידה..." (עמ' 3 לתנאי ביט 2010).
סעיף 7 לרשימת הסייגים לפרק ביטוח אש מורחב בתנאי ביט 2010, קובע מפורשות כי "פרק זה אינו מכסה רכוש כלשהו מחוץ לתחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים על ידה..." (עמ' 5 לתנאי ביט 2010).
--- סוף עמוד 14 ---
אם נפנה לרשימה, נמצא כי בהמשך לתאור "מהות הרכוש המבוטח" ו"כתובת הרכוש המבוטח", נאמר כי מדובר ב"נכסי דניידא ונכסי דלא ניידא הנמצאים בכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים..." (דף 2 לרשימה).
ואף אם תאמר כי מפרט יועצי הביטוח גובר על ההוראות הכלליות בתנאי ביט 2010, הרי שגם בו נמצא את אותה הגבלה טריטוריאלית.
באותו עמוד עצמו, לאחר הגדרת "כתובות עיקריות" בו נכללת התיבה "בחצרי קבלני משנה לייצור ובכל מקום בשטח מדינת ישראל..." מוגדר "הרכוש המבוטח", כהאי לישנא: "נכסי דניידא ונכסי דלא ניידא הנמצאים בכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים, בהיותם בבעלותו של המבוטח ו/או בפקדונו ו/או באחריותו ו/או המוחזקים על-ידו בשכירות ו/או שהמבוטח התחייב לבטחם..." (עמ' 2 למפרט יועצי הביטוח).
משמע שגם על פי מפרט יועצי הביטוח, "הרכוש המבוטח" מוגדר כרכוש הנמצא ב"כל מקום בשטח מדינת ישראל...".
53. הן ברשימה והן במפרט יועצי הביטוח הוגדרו כתובות עיקריות בהן פועל המבוטח, כדלקמן:
"אזור התעשיה צ.ח.ר. ראש פינה
רחוב ארלוזורוב 111 ת"א
נרות שבת 38 ירושלים
הברזל 14 בית אורן צור יגאל
בחצרי קבלני משנה ליצור
ובכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בו פועל המבוטח" (הדגשה שלי - ב.ט.).
54. אכן, בדרך כלל, השימוש בוו החיבור מלמד על ריבוי, אלא שפרשנות התובעת לפיה הדיבור "בחצרי קבלני משנה ובכל מקום בשטח מדינת ישראל...", משמעה ביטול מגבלה טריטוריאלית בכל הנוגע לביטוח רכוש הנמצא בחצרי קבלני משנה, יוצרת סתירה פנימית מובנית בהגדרת הכתובות העיקריות בהן פועל המבוטח. ככל שהנתבעת התחייבה לבטח את רכוש התובעת ב"חצרי קבלני משנה לייצור", בכל מקום בעולם, מבלי לדרוש פרוט מינימלי של מקום הימצאם, מה הועילו חכמים בתקנתם בדרישה לפרט את הכתובות העיקריות בהן פועל המבוטח?
55. בנסיבות אלה נראה כי הפרשנות הנטענת על-ידי התובעת לפיה הפוליסה מבטחת את פעילותה מחוץ לתחומי מדינת ישראל ומעניקה באופן גורף כיסוי לרכוש הנמצא בחצרי קבלני משנה ליצור, בכל מקום בעולם, אינה מתיישבת עם הוראות מפורשות ביחס להגדרת "הרכוש המבוטח" בחלקי הפוליסה השונים לרבות במפרט יועצי הביטוח עצמו, ועם פרשנות הוראות הפוליסה כמכלול. משנמצא כי לשון הפוליסה מציבה קושי פרשני הנובע מהצורך ליישב בין הוראות שונות והגדרות שונות המצויות בחלקי הפוליסה השונים, יש
--- סוף עמוד 15 ---
לפנות לבחינת אומד דעתם של הצדדים, כדי ליתן למכלול הוראות הפוליסה פרשנות המתיישבת עם לשון הפוליסה ועם הנסיבות החיצוניות המצביעות על התכלית העומדת ביסוד חוזה הביטוח.
אומד דעת הצדדים - התכלית הסובייקטיבית
56. על אומד דעת הצדדים והתכלית הסובייקטיבית העומדת ביסוד חוזה הביטוח - ככל שניתן לאתר כזו - נלמד מעדויותיהם של מנהלי התובעת; בשן והורן, ויועץ הביטוח - פירר, ועדויותיהן של החתמות מטעם הנתבעת.
57. מעדויותיהם של בשן והורן למדנו כי תחילתם של דברים בהחלטת הדירקטוריון של התובעת להרחיב ולשפר את מערך הביטוחים של החברה. לצורך כך פנתה התובעת ליועצי הביטוח. בשן והורן ציינו בתצהיריהם כי תיארו ליועצי הביטוח את פעילותה של התובעת והדגישו בפניהם את חשיבות הכיסוי הביטוחי מחוץ לתחומי מדינת ישראל שכן רוב פעילותה של התובעת וחלק גדול מהייצור, התבצעו מחוץ לתחומי מדינת ישראל (סעיף 19 לתצהיר בשן וסעיף 11 לתצהיר הורן).
58. עדויותיהם של בשן והורן לא נתמכו במסמכים המתעדים את ממצאי הביקורת הפנימית של הדירקטוריון בעקבותיה הוחלט לשפר את מערך הביטוחים של החברה - והאם במסגרת זו התבקשה הרחבת הכיסוי הביטוחי כך שיכסה את פעילותה של התובעת מחוץ לתחומי מדינת ישראל. כן לא הוצג מסמך המפרט את הדרישות שהוצבו ליועצי הביטוח, בעת הפניה אליהם, בכל הנוגע להרחבת הכיסוי הביטוחי.
59. הורן אישרה בחקירתה הנגדית כי היא הייתה אחראית על הסדרת נושא הביטוח ועל ההתקשרות והקשר עם יועצי הביטוח (עמ' 118 לפרוטוקול).
הורן העידה כי היתה בקשר עם פירר ועם חיים לוי ממשרד יועצי הביטוח (עמ' 119 לפרוטוקול). הורן חזרה והעידה כי החלפת יועצי הביטוח נעשתה בעקבות בדיקת הפוליסות על-ידי מבקר הפנים של החברה, וכשנשאלה מה השוני בין הפוליסה הקודמת שנעשתה באמצעות יועץ הביטוח הקודם לבין הפוליסה נושא התביעה, השיבה "אני לא יודעת להגיד לך" (עמ' 120 לפרוטוקול).