--- סוף עמוד 60 ---
211. בשן העיד כי ההזמנה סופקה באיחור חרף מאמציה של התובעת, כדבריו:
"אקוודור רצו את האספקה בדצמבר - ינואר
...
ש. אנחנו מדברים על ה 735 אלף
ת. כן
...
ש. וסיפקתם אותם בפועל את ה - 735 אלף מתי?
ת. כמות קצת, כמות מאוד קטנה בפברואר, זניחה, עוד כמות קטנה זניחה במרץ, מה שהגדרתי במשלוחי יד במזוודות כדי להבטיח שיהיה להם איך להנפיק תעודות שמה, באפריל קצת יותר, בעיקר במאי - יוני, אחרי שהיה כבר את הכל, שהיו קווי יצור והיו רכיבים חדשים" (עמ' 58 לפרוטוקול).
212. בשן נשאל הכיצד הוא מסביר שבמכתבו מיום 16.4.2012, לממונה על מרשם האוכלוסין באקוודור (נספח לחוו"ד רו"ח ברוך), ביקש לבטל את הקנס שממשלת אקוודור הודיעה כי תשית על התובעת בשל איחור באספקת הכרטיסים החכמים וטען באותו מכתב כי הכרטיסים החכמים סופקו עד ליום 16.3.2012, ועל כך השיב:
"במועד האספקה עצמו אני לא יכולתי לעמוד כי הוא היה בדצמבר - ינואר...
ש. אתה כותב לממשלת אקוודור - חברה אני אחרתי אולי ביום אחד - מה אתם מורידים לי 400 אלף דולר? ...
ת. נו מה את רוצה שאני אכתוב להם שיורידו לי את ה - 400 אלף דולר?
...
לא, מה שדובר שם זה על כמות שהייתה צריכה להבטיח שהיה להם איך להנפיק תעודות לאזרחים כדי שהם לא יהיו, שיהיה להם מלאי של כמה עשרות אלפים להנפיק תעודות זהות לאזרחים. לא על כל הכמות של האספקה..." (עמ' 59 לפרוטוקול).
214. עדותו של בשן הנתמכת בחוו"ד רו"ח ברוך כי מהתמורה שהגיעה לתובעת עבור אספקת 735,000 כרטיסים חכמים על פי ההזמנה נ/1, קוזז קנס בסך של 397,110$ שנוכה מהתשלום האחרון (חוו"ד רו"ח ברוך, עמ' 2) - מקובלת עלי.
215. יצוין כי רו"ח זיתוני שקיבל ובדק את ספרי החשבונות של התובעת, לא טען בחוות דעתו כי התשלום בגין הזמנת 735,000 כרטיסים חכמים על פי ההזמנה נ/1, התקבל במלואו ללא קיזוז הקנס האמור. לפיכך ראיתי לקבל את טענת התובעת כי האיחור באספקת 735,000 כרטיסים חכמים בהתאם להזמנה נ/1, נגרם כתוצאה מהשבתת הייצור במפעל סמארטרק וכי בגין איחור זה שולם קנס על דרך של קיזוז כאמור.
216. איני מתעלמת מכך שההזמנה נ/1 נחתמה בסמוך לאחר השיטפונות. עם זאת, ראיתי לקבל את עדויותיהם של בשן, רוברט ורזי כי מדובר בהזמנה שהיא חלק מפרויקט תעודות הזהות
--- סוף עמוד 61 ---
החכמות וכי המו"מ לקראת חתימתה נוהל טרם השיטפונות. לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת כי התובעת התחייבה למועדי האספקה על פי ההזמנה נ/1, לאחר קרות מקרה הביטוח ולכן אין מדובר בנזק תוצאתי הנובע ממקרה הביטוח. מדובר כאמור בהזמנה שהיא חלק מפרויקט שהתובעת סיפקה בו עד אותו מועד כרטיסים חכמים בהיקף של 40 מיליון דולר. סביר כי ככל שהתובעת הייתה מודיעה לאחר השיטפונות שלא תוכל לעמוד במועד האספקה, לא הייתה מקבלת את ההזמנה נ/1, ובכך היה נזקה גדול יותר.
התובעת פעלה להקטנת הנזק ועשתה כל שלאל ידה לעמוד במועדי אספקה ולהשלים את ביצוע ההזמנה. בנסיבות אלה, מקובל עלי כי הנזק הנובע מהקנס שהושת עליה בשל האיחור באספקה, הוא בגדר נזק תוצאתי הנובע מהשבתת הייצור במפעל סמארטרק ומכוסה במסגרת "הרחבת ספקים".
217. הנתבעת הכבירה מילים בסיכומיה בטענה כי הקנס ששולם לממשלת אקוודור על דרך של קיזוז, אינו מכוסה תחת הרחבה מס' 21 לפרק האובדן התוצאתי שעניינה "פיצויים בגין הפרת חוזה", זאת מחמת שלא הוכח כי מדובר בקנס שהמבוטח היה חייב בתשלומו על פי הסכם, כתוצאה ישירה ובלעדית מאירוע אובדן או נזק המכוסה על פי פרק א' בפוליסה.
לא ראיתי רבותא בטענות אלה. ראשית, התובעת לא טענה לתחולת ההרחבה האמורה אלא כי הנזק בגין תשלום הקנס, מכוסה במסגרת "הרחבת ספקים".
שנית, מקובל עלי וכך גם נקבע, כי לא הוכח שהאיחור באספקת 735,000 כרטיסים חכמים על פי ההזמנה נ/1, נובע באופן ישיר מאובדן המלאי המכוסה בפרק א' בפוליסה. מדובר בנזק תוצאתי שנובע בעיקרו מהשבתת הייצור במפעל סמארטרק והצורך בייצור ההזמנה אצל היצרן החלופי בסלובניה.
לפיכך, ראיתי כאמור לקבוע כי הנזק התוצאתי האמור נובע "מהפרעה או הפסקה במהלך עסקו של המבוטח הנובעת מאי אספקת חומר גלם על ידי ספקים...", לפיכך הוא מכוסה במסגרת "הרחבת ספקים".
תגמולי ביטוח במסגרת "הרחבת ספקים" - סיכום
218. מהנימוקים המפורטים ראיתי לקבוע כי התובעת זכאית לתגמולי ביטוח במסגרת הרחבת ספקים, כדלקמן:
בגין הוצאות לאחר אירוע הנזק - 745,399 $
בגין קנס ששולם על דרך
של קיזוז לממשלת אקוודור - 397,110 $
סה"כ 1,142,509$
הכיסוי על פי הרחבת ספקים מוגבל בסכום של 1 מיליון דולר. לפיכך, ראיתי לקבוע כי התובעת זכאית לתגמולי ביטוח בהתאם לתקרת הכיסוי על פי ההרחבה האמורה, בסך של 1,000,000$.
טענות נוספות
--- סוף עמוד 62 ---
אובדן עסקאות - אקוודור וחברת דן
219. התובעת טוענת כי הנזק התוצאתי העיקרי שנגרם לה הוא ביטול הזמנה של ממשלת אקוודור לאספקת 2 מיליון כרטיסים חכמים נוספים. לטענתה, כתוצאה מהשבתת המפעל בתאילנד לא היה באפשרותה לעמוד בזמני אספקה של 2 מיליון כרטיסים. לפיכך ובשל המחסור בתעודות זהות חכמות, ממשלת אקוודור פנתה לספק מתחרה - חברת ג'מלטו המקסיקנית - והתקשרה עמה בעסקה לאספקת 2 מיליון כרטיסים חכמים (מסמך ההתקשרות עם ג'מלטו צורף לחוו"ד רו"ח ברוך).
220. בנוסף, התובעת טוענת לביטול הזמנה של חברת דן בישראל, לאספקת 350,000 כרטיסי רב-קו. כזכור, התובעת ציינה כי המלאי שהיה מיועד לחברת דן לא ניזוק אלא שבשל השבתת הייצור, הפך לאבן שאין לה הופכין והעסקה מול חברת דן לא יצאה אל הפועל.
221. התובעת טוענת לנזק תוצאתי בסך של כ - 4,800,000$, כמפורט בחוו"ד רו"ח ברוך.
הנזק האמור מיוחס להפסקת הייצור במפעל סמארטרק, כך שמדובר בנזק המכוסה, ככל שיוכח, במסגרת הרחבת ספקים.
בהתחשב בכך שגבול הכיסוי במסגרת "הרחבת ספקים" מוצה בסכומי הנזק שהוכרו לעיל, דומה כי מתייתר הדיון בטענות התובעת בעניין אובדן עסקאות.
222. עם זאת, בבחינת למעלה מן הצורך, אציין כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח קשר סיבתי בין ביטול העסקאות האמורות לבין השבתת הייצור במפעל סמארטרק.
לגבי העסקה עם אקוודור, טענות התובעת בהקשר זה מבוססות על עדויותיהם של בשן ורוברט בלבד. לא הובא כל עד חיצוני שיתמוך בגרסת התובעת כי אי זכיית התובעת במכרז להמשך אספקת הכרטיסים החכמים לפרויקט תעודות הזהות באקוודור, נובע מקשיים באספקה ובייצור. מסמך ההתקשרות עם חברת ג'מלטו, אינו תומך בטענה כי התובעת הייתה אמורה לזכות בעסקה ומה הסיבה בגינה לא זכתה בה.
לא זו אף זו, התובעת לא הגישה את ההסכם העיקרי שנחתם עם ממשלת אקוודור בשנת 2009 ואשר מכוחו נחתמו 3 תוספות להסכם שהאחרונה שבהן היא ההזמנה נ/1, במסגרתה סופקו 735,000 כרטיסים חכמים. משההסכם העיקרי לא הוגש לא הוכחה מסגרת העסקה כולה והאם מכוח ההסכם העיקרי התובעת הייתה אמורה לזכות בהזמנות נוספות, מעבר להזמנה נ/1.
עוד יש לציין כי רוברט אישרה בעדותה כי חברת ג'מלטו מכרה את הכרטיסים החכמים במחיר נמוך יותר מהתובעת. התובעת לא הגישה התכתבות כלשהי או הצעות בכתב שהגישה לצורך זכיה בהזמנת הכרטיסים הנוספים, ואין די בעדותם של רוברט ובשן כדי להוכיח כי התובעת הייתה אמורה לזכות בהזמנה זו ומה הסיבה לכך שלא זכתה בה.
כך הדבר גם לעניין העסקה עם חברת דן. מעבר לעדותו של בשן, לא הובא עד כלשהו מחברת דן או עדות חיצונית התומכת בטענה כי עסקה זו לא יצאה אל הפועל מחמת הפסקת הייצור במפעל סמארטרק.
--- סוף עמוד 63 ---
הוצאות מימון
223. התובעת טוענת כי בהיותה חברת מחקר ופיתוח, נאלצה להפנות משאבים רבים ממחלקות המו"פ, לטיפול בנזק שנגרם הן בשל העיכובים והן בשל העברת הייצור לסלובניה.
התובעת מסתמכת בטענתה זו על תצהירו של תומר, סמנכ"ל הכספים, שציין כי כתוצאה מאי תשלום תגמולי הביטוח משך למעלה משנתיים וחצי, התובעת מימנה את הוצאותיה ממקורות עצמאיים ובנקאיים ונשאה בהוצאות מימון בסך 1,028,000 ₪ בשנת 2011 ובסך של 1,027,000 ₪ בשנת 2012. משלא ניתן לבודד מתוך הדו"ח הכספי אלו הוצאות מימון מתייחסות לנזקים שנגרמו עקב הצפת המפעל בתאילנד ומאחר שהתובעת עשתה שימוש במקורותיה ולא לקחה הלוואה ייעודית, תומר ערך בדיקה של עלות המימון הבנקאי לוּ הייתה ניתנת לתובעת הלוואה בגובה של 9 מיליון דולר - סכום התביעה ללא הוצאות מימון, ומצא כי מדובר בשיעור ריבית של 4.5% לשנה, כך שהתובעת נשאה בעלויות מימון של 405,000$ לשנה.
התובעת טוענת כי על הנתבעת לשאת בנזק העקיף שנגרם לה כתוצאה מהתנערותה מתשלום תגמולי ביטוח במועד, המסתכם בסך של 1,755,000$.
224. הנתבעת טוענת כי אין כיסוי בפוליסה להוצאות מימון.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי תומר התייחס בתצהירו להוצאות מימון ברוטו ולא להוצאות המימון נטו של התובעת. בדיקת הוצאות המימון נטו של התובעת בשנים 2011 ו - 2012 על פי הדו"ח הכספי (מוצג 21 למוצגי התובעת), נמוכות משמעותית מאלה שצוינו על-ידי תומר. זאת ועוד, על פי חוו"ד רו"ח זיתוני, הוצאות המימון של התובעת בשנים אלה, אינן שונות מהוצאות המימון ממחזור המכירות בשנים 2011 - 2008.
225. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, לא ראיתי לפסוק פיצוי מיוחד בגין הוצאות מימון מעבר לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית כחוק - ואנמק.
ראשית, התובעת אינה עותרת לפסיקת תגמולי ביטוח בגין הוצאות מימון אלא לפסיקת פיצוי בגובה הוצאות המימון הנטענות בשל הפרת חובתה של הנתבעת לשלם תגמולי ביטוח במועד. בנסיבות אלה אין רלבנטיות לטענות הנתבעת בדבר העדר כיסוי בפוליסה.
226. אמנם היה על הנתבעת לפעול לבירור הנזק למלאי ולשלם את תגמולי הביטוח בגין הנזק למלאי מכוח ההרחבה שעניינה "רכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל" - בגובה הסכום שאינו שנוי במחלוקת. עם זאת, לגבי יתר טענות התביעה, מדובר בנזקים תוצאתיים שהנזק בגינם היה שנוי במחלוקת וחייב בדיקות חשבונאיות מקיפות ומעמיקות.
התובעת הגישה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסכום של כ - 9 מיליון דולר. בסופו של יום התברר כי התביעה בחלקה הארי אינה מבוססת, הן מחמת העדר כיסוי ביטוחי לגבי חלק מהנזקים הנטענים והן מחמת שהנזקים הנטענים והקשר הסיבתי בינם לבין נזקי ההצפה, לא הוכחו כדבעי.
--- סוף עמוד 64 ---
לא ניתן להתעלם מכך שהגשת דרישה לתשלום תגמולי ביטוח בסכום מנופח של 9 מיליון דולר, כמו גם הגשת תביעה לבית המשפט בסכום של למעלה מ - 44,000,000 ₪, מסרבלת ומכבידה על בירור התביעה והדיון בה.
בנסיבות אלה, כאשר בסופו של יום נקבע כי התובעת זכאית לתגמולי ביטוח בסכום של פחות משישית מתביעתה, ומשלא הוכח כי התובעת נשאה בפועל בהוצאות מימון על סכום התביעה שהוכר בסופו של דיון, לא ראיתי הצדקה לפסיקת פיצוי בגין הוצאות מימון או פסיקת ריבית מיוחדת מכוח סעיף 28א' לחוק חוזה ביטוח מעבר לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד אירוע הנזק ביחס לתגמולי הביטוח בגין הנזק למלאי ומיום הגשת התביעה ביחס ליתרת הסכומים.
הוצאות מומחים
227. התובעת טוענת כי התחייבה לשלם לשמאי מטעמה כ - 5% מסכום הפיצויים שיתקבלו כתוצאה מטיפולו בנזק ובנוסף יש לפצותה בגין הוצאות חוו"ד רו"ח ברוך כך שהוצאות המומחים מוערכות על-ידי התובעת בסכום של 350,000$.
228. הנתבעת טוענת כי אין כיסוי בפוליסה ל"הוצאות הכנת תביעה", שכן ברשימה לא מופיע כיסוי בגין הרחבה זו.
229. התובעת אינה עותרת לתשלום תגמולי ביטוח בגין הוצאות הכנת תביעה אלא עותרת לפסיקת הוצאות משפט בהתחשב בחוו"ד שהוגשו מטעמה על-ידי השמאי שנפס ורו"ח ברוך.
230. בבואי לפסוק את הוצאות המשפט לא ראיתי הצדקה לפסיקת שכר השמאי בשיעור 5% מסכום התביעה. חוות דעתו של השמאי שנפס מסתמכת למעשה על חוו"ד השמאי ארדן מבלי שבוצעה בדיקה עצמאית על ידו, ומבלי שהיה בידו ליתן תשובות לגופה של הערכת הנזק והמסמכים החשבונאיים העומדים בבסיסה.
בנסיבות העניין, בשוקלי את היקף ההתדיינות שנדרשה נוכח סכום התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובעת, ראיתי לפסוק לזכות התובעת הוצאות המשפט לרבות בגין חוו"ד השמאי שנפס ורו"ח ברוך בסכום כולל של 120,000 ₪.
הערה בטרם סיום
231. שני הצדדים הפליגו והרחיבו בטענות בסיכומיהם. התייחסתי לטענות העיקריות הדורשות הכרעה. ביתר הטענות שנטענו בסיכומי הצדדים, לא מצאתי ממש ולא מצאתי שיש בהן כדי לשנות מקביעות פסק הדין, כפי שפורטו לעיל.
סיכום
232. סיכומם של דברים, מהנימוקים המפורטים ראיתי להכיר בזכאותה של התובעת לתגמולי ביטוח כדלקמן:
--- סוף עמוד 65 ---
בגין הנזק הפיזי למלאי שניזוק בחצרי מפעל סמארטרק - 200,000$, בערכם בש"ח נכון למועד הגשת התביעה (שער יציג אחרון ידוע נכון ליום 31.8.2012, 4.028 ₪ לדולר), המסתכמים בסך של 805,600 ₪. סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד אירוע הנזק, 15.10.2011, מסתכם בסכום מעוגל של 876,186 ₪.
בגין אובדן תוצאתי על פי פרק ב' בפוליסה - "הוצאות קבועות" על מלאי שניזוק - 305,000$.
בגין אובדן תוצאתי מכוח "הרחבת ספקים" - 1,000,000$.
סכום תגמולי הביטוח בגין אובדן תוצאתי מסתכם בסך של 1,305,000$, בערכם בש"ח נכון למועד הגשת התביעה, סכום של 5,256,540 ₪. סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד היום מסתכם בסכום מעוגל של 5,583,370 ₪.
אשר על כן, תגמולי הביטוח להם זכאית התובעת מסתכמים בסכום של 6,459,556 ₪.
233. אני מחייבת על כן את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,459,556 ₪ (להלן: "סכום פסק הדין").