6. בשנת 2003 החלה התובעת לספק לנתבעת שירותים של ניהול פרויקטים (סעיף 94 לסיכומי התובעת). במהלך עבודתה עם הנתבעת, עבדה התובעת מול 4 מנכ"לים (סעיף 95 לסיכומי התובעת): מר יעקב (קוקי) אדרי; מר יחיאל לביא; מר רובי רון (ששימש מ"מ המנכ"ל); ומר ויסמן, שמונה לתפקיד מנכ"ל הנתבעת בשנת 2009.
7. בעקבות התקשרויות חוזיות שנעשו במרוצת הזמן בין הנתבעת לבין התובעת, כפי שאלה תפורטנה להלן, מצב הדברים בחודש יולי 2010 היה, שהתובעת ניהלה באותה עת עבור הנתבעת 8 פרויקטים (סעיף 35 לתצהיר אלון; סעיף 98 לסיכומי התובעת). רשימת הפרויקטים ותמצית עניינם יובאו להלן;
8. פרויקט מחלף 4/20 וכביש 20: מטרתו של מחלף 4/20, הידוע כיום בשם מחלף בן ציון נתניהו, היא לחבר בין כביש 4 לכביש 20. כביש 4 הוא המשכו של כביש בגין בחלקו הצפוני, כאשר לאחר מכן הופך הכביש להיות כביש 443. הפרויקט כולל את המחלף ואת כביש 20.
--- סוף עמוד 2 ---
מטרת כביש 20 היא לחבר בין השכונות פסגת זאב ונווה יעקב במזרח לכביש 4 במערב, ובכך להפחית את העומס באזור הגבעה הצרפתית והכניסה לירושלים, כך שתושבי פסגת זאב ונווה יעקב יוכלו להתחבר ישירות לכביש 4 צפון (סעיף 133 לסיכומי התובעת). המחלף תוכנן כך שחלקו בשטח עיריית ירושלים וחלקו בשטח איו"ש (סעיף 134 לסיכומי התובעת).
בשנת 2006 החליטה הנתבעת על ידי המנכ"ל דאז, מר יחיאל לביא, להעביר לתובעת את ניהול הפרויקט. לפני העברתו לתובעת נוהל פרויקט מחלף 4/20 על ידי חברת "גדיש", ופרויקט כביש 20 נוהל על ידי חברת "יהל מהנדסים" (סעיף 135 לסיכומי התובעת).
לטענת התובעת, מדובר בפרויקט מורכב ומסובך במיוחד, הן בשל כך שחלקו מצוי במזרח ירושלים וחלקו באיו"ש; הן בשל הצורך להפקיע קרקעות של תושבי האזור; הן בשל רגישויות פוליטיות; והן בשל סיבות נוספות. מטעמים אלה, הליך התכנון נמשך מספר שנים. צו התחלת עבודה ניתן לקבלן המבצע – חברת "רמט" – בחודש דצמבר 2010, כארבע שנים וחצי לאחר שהתובעת החלה לנהל את הפרויקט (סעיפים 140 ו-152 לסיכומי התובעת).
פרויקט מחלף 4/20 כלל הקמת גשר שכונה בשם "גשר המקטעים". כפי שיפורט בהמשך, אחת מהטענות שהתובעת מעלה כלפי הנתבעת נוגעת לגשר זה.
9. פרויקט כביש ראס אל עמוד–הר חומה: מטרתו של פרויקט זה הייתה לשדרג את מערך הכבישים בחלק הדרום מזרחי של ירושלים, משכונת ראס אל עמוד בצפון ועד לאזור הר חומה בדרום (סעיף 183 לסיכומי התובעת). כביש ראס אל עמוד–הר חומה, המכונה גם בשם "הכביש האמריקאי", נועד ליצור אלטרנטיבה תחבורתית לתושבי מזרח העיר, לדרך חברון מצד אחד ולכביש הטבעת המזרחית מצד שני (סעיף 184 לסיכומי התובעת).