19. מהראיות שהובאו עולה, כי ביום 16.2.11 נפגשו ויסמן ואלון במסעדת "דולפין" בירושלים, ובמהלך פגישה זו סוכם על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים בפרויקט כביש 21 (סעיף 258 לסיכומי התובעת). מהראיות גם עולה, שביום 22.2.11 נדונה הפסקת ההתקשרות בפרויקט זה בישיבת הדירקטוריון של הנתבעת, בראשה ישב ראש עיריית ירושלים. נציג הנתבעת, מר דרור סופרו, שהיה באותה עת סמנכ"ל הנדסה בנתבעת, הסביר לחברי הדירקטוריון כי הפסקת ההתקשרות עם התובעת נבעה מהצורך לבזר את הפרויקטים של הנתבעת ולשתף גורמים נוספים. בפועל הפרויקט הועבר לחברת ניהול אחרת בשם חברת "עדי הדר". מפרוטוקול הדיון עולה, שחברי הדירקטוריון שנכחו באותה ישיבה הצביעו בעד החלפת התובעת בחברת הניהול האחרת, למעט אחד מחברי הדירקטוריון, שנמנע.
20. השלב הבא בתהליך העומד במוקד דיוננו הוא, שבסוף חודש מרץ 2011 עצרה הנתבעת, בהוראת ויסמן, תשלומים שהיו מגיעים לתובעת עבור עבודות שביצעה. לטענת התובעת, לבד מכך שהיה מדובר במעשה כוחני, חד צדדי, וחסר הצדקה, הרי שבשל בעיות שהיו לה באותה עת בתזרים המזומנים, עצירת התשלומים הסבה לה נזק כלכלי רב. זאת בין היתר בשים לב לכך, שבאותה תקופה החלק העיקרי של פעילות התובעת הוקדש לפרויקטים של הנתבעת (סעיף 98 לסיכומים התובעת).
--- סוף עמוד 5 ---
21. לנוכח עצירת התשלומים ולנוכח דברים שלטענת אלון נאמרו לו על ידי ויסמן, פנתה התובעת לעו"ד אריה תוסיה-כהן, אשר ביום 3.4.11 שיגר מכתב לעורך דינה של הנתבעת, עו"ד אפרים אברמזון. במכתב זה כתב ב"כ התובעת, בין היתר, דברים אלה (נספח 19 לתצהיר אלון):
"לאחרונה נתקל מרשי בדרישות בלתי הגיוניות ולא מוסכמות מטעם מנהל מרשתך, מר אלכס וייסמן. מאחר ומרשי לא היה מוכן לצרף חתימתו למסמכים מסויימים, שכן לדעתו לא היה הדבר בסמכותו ו/או בניגוד למצב בשטח, החל מרשי לקבל איומים ממר אלכס וייסמן כי סירוב לחתימה יפגע בו.
ואכן, לפני זמן מה הודיעו למרשי מטעם חברת מוריה כי עבודתו בפרויקט כביש 21 מופסקת ללא כל סיבה ממשית.
מרשי קיבל בהכנעה קביעה זו, ובסיכום עם סמנכ"ל הכספים של מרשתך מר אסף רגב סוכם כי חברת מוריה תשלם למרשי את התשלום בגין עבודתו עד למועד הפסקת עבודתו וחשב כי עניין זה הסתיים, אך מרשך הודיע למרשי כי בזמן הקרוב תופסק עבודתו במספר נוסף של פרויקטים, מעשה של "ענישה"!!! יצוין כי אף התשלום אשר הובטח למרשתי בגין עבודתו בפרויקט לא שולם עד למועד כתיבת מכתב זה.