220. כחיזוק לטענתה מפנה הנתבעת לכך, שהתובעת לא העלתה "בזמן אמת" את דרישותיה בעניין העבודות הנוספות והחריגות, לטענתה, אלא היא עשתה זאת רק לאחר שהנתבעת הודיעה לה על הפסקת ההתקשרויות בין הצדדים. הנתבעת מצביעה על התפתחות שחלה, לטענתה, בדרישות התובעת במשך הזמן (פרק ו.1. לסיכומי הנתבעת), דבר שמצביע, לטענתה, על "התאבון המתגבר" כלשונה, של התובעת (סעיף 463 לסיכומי הנתבעת).
221. יש לציין, כי מהראיות שהובאו עולה, כי במקרים מסוימים בהם מופסקת עבודתו של מנהל פרויקט בטרם הפרויקט הגיע לסיומו, מתנהל משא ומתן בין הנתבעת לבין מנהל הפרויקט
--- סוף עמוד 60 ---
במטרה להגיע להסדר מוסכם בדבר תשלום שישולם למנהל הפרויקט בעת עזיבתו. כך, למשל, היה עם חברת "ברן" שהתובעת החליפה בפרויקט כביש אורה-משואה. כך, כנראה, גם היה עם חברת "אפיק". במקרה שלפנינו הפסקת ההתקשרויות בין הצדדים נעשתה מתוך משבר גדול, וקודם להפסקת ההתקשרויות לא התנהל בין הצדדים כל משא ומתן בעניין תשלום שישולם לתובעת.
222. בהמשך, כך העיד מר בן אליהו, נעשו אליו פניות מטעם התובעת שנועדו להביא לכך שיינתן לה פיצוי שלדעת הפונים הוא פיצוי ראוי. בסופו של דבר הודיע מר בן אליהו לתובעת, במכתבו מיום 20.12.12, כי הנתבעת תהיה מוכנה לשלם לתובעת סכום כולל של 1,211,489 ₪. הנתבעת ראתה בכך הצעת פשרה. התובעת סירבה לקבלה. שלושה ימים לאחר מכן היא הגישה את תביעתה. הנתבעת טוענת, כי הצעת הפשרה של מר בן אליהו הוצעה על סמך מצגים שגויים ומידע לא נכון שנמסר לה על ידי התובעת, ובטרם הדבר נבדק היטב על ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת, במסגרת בירור התביעה, כל דרישה וכל מספר שהוצג על ידי התובעת נבדק ביסודיות, ובדיקה זו העלתה שהתובעת אינה זכאית לכל תשלום נוסף (סעיף 621.2 לסיכומי הנתבעת).
223. מקובלת עליי טענת הנתבעת, שאין לראות במכתבו של מר בן אליהו "הודאת בעל דין". בסעיף 6 למכתב נכתב, כי "חלק לא מבוטל מהתשלום נעשה כדי לנסות ולמצוא פתרון למצב אליו נקלעו הצדדים, צר לי כי הדבר לא הסתייע ומובן שמוריה שומרת על מלוא זכויותיה (ובכלל זה בקשר עם תשלומים המשולמים לפנים משורת הדין ושעה שאין הם בבחינת חוב שאינו בלתי שנוי במחלוקת)".
224. משדחתה התובעת את הצעת הפשרה שהונחה בפניה והגישה את תביעתה זו, אין מנוס אלא להכריע בעניין על פי הדין.
225. כאמור, בין הצדדים יש מחלוקת בשאלה, מהן העבודות הכלולות בהסכמים שנכרתו בין הצדדים, ומהן עבודות שאינן כלולות בהסכמים, וככל שנעשו על ידי התובעת יש לראות בהן "עבודות נוספות". בעניין מחלוקת זו מקובלת עליי טענת הנתבעת, כי רוב העבודות שהתובעת טוענת שהן בגדר "עבודות נוספות", הן עבודות הכלולות בהסכמים שבין הצדדים. טענות הנתבעת פורטו בהרחבה בסיכומיה, והתובעת למעשה לא סתרה אותן. כך לגבי טענת התובעת כי היא זכאית לתשלום נפרד בגין פעולתה להוצאת תב"ע (פרק ו.9. ופרק ו.10. לסיכומי הנתבעת); כך לגבי טענת התובעת כי היא זכאית לתשלום נפרד בגין ליווי וניהול הפקעות ופינויים (פרק ו.11. לסיכומי הנתבעת); וכך לגבי טענת התובעת כי היא זכאית לתשלום נפרד בעבור ליווי וניהול חלופת תכנון באותו פרויקט (פרק ו.12. לסיכומי הנתבעת).