התשלום - פרויקט כביש אורה-משואה
תשלומים המגיעים לתובעת בעד עבודות לפי החוזה – ההפרש שנוצר בגין הגדלת "ערך המבנה"
289. בפרויקט זה החליפה התובעת את חברת "ברן". הדבר היה בחודש יולי 2010, עת הפרויקט היה מצוי בשלב התכנון. כזכור, עבור ניהול שלב התכנון במלואו מגיע למנהל פרויקט 20% מהתמורה הכוללת. במקרה זה התובעת החליפה את חברת "ברן" בטרם האחרונה השלימה את שלב התכנון. ההבנה בין הצדדים הייתה, שחברת "ברן" תקבל עבור ניהול שלב התכנון עד לעזיבתה 15% מהתמורה הכוללת, והתובעת תקבל 5%. כך נכתב במפורש בסיכום פגישה שהתקיימה ביום 29.6.10 בין הצדדים (נ/13), וכך נקבע בהסכם שנכרת ביניהם.
290. במועד בו נכרת ההסכם בין הצדדים עמד "ערך המבנה" של הפרויקט על 43 מיליון ₪. בהתאם לכך שילמה הנתבעת לתובעת סכום של 64,500 ₪. בחודש דצמבר 2010 הוגדל "ערך המבנה" של הפרויקט והועמד על 76 מיליון ₪. לנוכח הגדלה זו הוגדל שכרה של התובעת, על בסיס של 5%, ושולם לה סכום כולל של 114,000 ₪. במקביל, הוגדל גם שכרה של "ברן", על בסיס של 15%, ושולם לה סכום של 342,000 ₪.
291. תמצית טענת התובעת בראש תביעה זה היא, שאת שכרה של חברת "ברן" יש לחשב לפי "ערך המבנה" שהיה קיים בעת "חילופי המשמרות", היינו 43 מיליון ₪, ולא לפי "ערך המבנה" שהוגדל לאחר עזיבתה של "ברן". לטענת התובעת, את ההפרש יש להעביר אליה. הפרש זה עומד על סכום של 148,500 ₪. התובעת עותרת לכך שבית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לה סכום זה.
292. הנתבעת טוענת שיש לדחות את תביעת התובעת, שכן היא מנוגדת להסכם שנכרת בין הצדדים ולפיו התובעת תקבל 5% מ"ערך המבנה". הנתבעת טוענת, שאין קשר בין ההסכמות שבינה לבין "ברן" להסכמות שבינה לבין התובעת. לטענתה, כל אחת מחברות הניהול התקשרה עם הנתבעת באופן עצמאי, וכל אחת זכאית לקבל תמורה בהתאם להסכמה הספציפית והנפרדת שנחתמה עמה (סעיף 860 לסיכומי הנתבעת).
--- סוף עמוד 75 ---
293. הנתבעת טוענת, כי בצד ההיבט ההסכמי אין גם הצדקה עניינית לקבל את תביעתה של התובעת בעניין זה. התובעת מבקשת לבסס את תביעתה בראש תביעה זה על הטענה, שהתובעת היא זו שאחראית להגדלת "ערך המבנה" מ-43 מיליון ₪ ל-76 מיליון ₪. מטעם זה, כך טוענת התובעת, יש לזכות אותה בתמורה הנובעת מהגדלת "ערך המבנה". אלא שהנתבעת דוחה טענה זו וטוענת, כי "חברת ברן – מנהלת הפרויקט הקודמת של כביש אורה משואה, שאותה התובעת החליפה – ביצעה תכנון של הכביש לפי ערך מבנה של כ-70 מיליון ₪, אף שבאותו זמן התקציב המאושר על ידי משרד התחבורה היה נמוך יותר, ועמד על כ-43 מיליון ₪... לעתים קיים פער זמנים עד שמזמין העבודה (במקרה דנן – משרד התחבורה) מאשר את הגדלת ערך המבנה והתקציב המאושר. זאת הגם שמנהל הפרויקט (והפרויקט כולו) מקודם כבר לפי ערך מבנה גבוה יותר. לכן, משניתן האישור להגדלת התקציב, בסמוך לעזיבתה של ברן את ניהול הפרויקט, ומאחר שהתכנון עליו עבדה ברן תאם את התכנון הגבוה יותר, שכרה של ברן שולם על פי ערך מבנה של 76 מ' ₪, והתובעת הסכימה לכך בזמן אמת (הגם שכלל לא נדרשה היתה הסכמתה לכך)" (סעיף 859 לסיכומי הנתבעת).