יובהר למען הסדר כי בהתאם לחוזים שנחתמו בין מרשתך לבין מרשתנו זכאים מרשינו להפסיק את ההתקשרות שבין הצדדים בכל עת, בהודעה מראש למרשתך.
יודגש כי אין מדובר ב"ענישה" כנטען במכתבך, אלא אך ורק בהתנהלות שקולה ועניינית שמיועדת כולה להביא לכך שהפרויקטים ינוהלו כנדרש ותוך עמידה בתוכנית העבודה. עוד יובהר כי, כאמור לעיל, מרשינו נהגו ונוהגים באופן דומה אף עם מנהלי פרויקטים אחרים הפועלים עבור מרשינו ונכשלים בניהול הפרויקטים".
--- סוף עמוד 7 ---
24. ביום 5.5.11 שלח ב"כ התובעת מכתב תשובה למכתבו מיום 17.4.11 של ב"כ הנתבעת. המכתב כולל התייחסות ארוכה ומפורטת לטענות שהעלתה הנתבעת בדבר כשלי התובעת בביצוע הפרויקטים (נספח 21 לתצהיר אלון).
25. ביום 29.5.11 השיב ב"כ הנתבעת למכתבו מיום 5.5.11 של ב"כ התובעת. בצד התייחסות לתשובת התובעת לטענות שהועלו כלפיה בדבר כשלים בביצוע הפרויקטים, הודיע ב"כ הנתבעת לב"כ התובעת, כי הנתבעת שוקלת את האפשרות להביא לכדי סיום את כל ההתקשרויות בינה לבין התובעת: "בנסיבות אלו ובטרם מרשתנו תקבל החלטתה בנדון (לרבות אופן הבאת ההתקשרויות לכדי סיום), הרי שככל שיש למרשתכם דבר מה נוסף להוסיף (מעבר לדברים שפורטו על ידי במכתביה ובמכתבים מטעמה עד כה), מוזמנת מרשתכם לעשות כן בכתב עד ליום 5.6.11" (נספח 22 לתצהיר אלון).
26. ביום 1.6.11 פנה ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת וביקש ארכה של 14 ימים לצורך הבאת דברה של התובעת בפני הנתבעת (נספח 23 לתצהיר אלון). אלא שהנתבעת לא מצאה טעם, כלשונה, לתת לתובעת את הארכה שהתבקשה. במכתבו מיום 5.6.11 הודיע ב"כ הנתבעת לב"כ התובעת, שהנתבעת החליטה לסיים את כל ההתקשרויות בין הצדדים. וכך נכתב במכתב זה:
"בהתאם להוראות ההסכמים שבין הצדדים, ההתקשרות לגבי כלל ההסכמים שבין הצדדים תבוא לכלל סיום תוך 3 חודשים ממועד כתיבת מכתבנו זה. דהיינו, ביום 5.9.11. עד למועד זה נדרשת מרשתכם להמשיך ולפעול בהתאם להוראות ההסכמים ולהוראות מרשתנו כפי שינתנו. כן תידרש מרשתם לבצע העברה מסודרת של תפקידיה לגורם שזהותו תימסר על ידי מרשתנו בהמשך" (נספח 24 לתצהיר אלון).
27. ביום 9.6.11, היינו ארבעה ימים לאחר משלוח המכתב, פנתה התובעת לבית משפט זה בבקשה למתן סעדים זמניים. בבקשתה עתרה התובעת לכך שיינתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעת להפסיק את ההתקשרויות שלה עם התובעת. הטענה המרכזית שהעלתה התובעת בבקשתה הייתה, שהיא ביצעה את תפקידה על הצד הטוב ביותר, ועל כן לא הייתה לנתבעת כל עילה מקצועית להפסיק את ההתקשרויות עמה. התובעת טענה בבקשתה, כי ויסמן החליט להפסיק את ההתקשרויות עמה, כעונש או כמסע נקם, על כך שהתובעת לא הסכימה לשתף פעולה עם מעשים לא כשרים של ויסמן, ואף התריעה על מעשים אלה. בבקשתה פירטה התובעת את המעשים הלא כשרים, לטענתה, שנעשו על ידי ויסמן (ת.א. 13673-06-11).