ד. אפרים מערבי, המומחה מטעם הנתבעות וחבר בוועדת הבדיקה, נשאל גם הוא באשר לתסריט העובדתי הזה – כבאי עומד עם קו קצף ליד אש "קטנה" ולא עושה כלום,
--- סוף עמוד 45 ---
הוא אישר את ההנחה כי מדובר ב"פאשלה", אך הסביר כי נתון עובדתי זה, לפיו אורן פרידמן מצוי בחצר המפעל עם קו קצף בידו, לא הונח לפניו (עמ' 562).
ה. דן ארבל, אף הוא מומחה מטעם הנתבעות, אמר בהקשר זה דברים דומים:
"כב השופט: ... נניח לרגע שזה העובדות,... שהכב(א)י עומד מול ה-, באותו שלב באזור המערבי, עבר את השער ונמצא בפנים כשהזרנוק ביד, מחכה שיחברו אותו. יפתחו.. מחכה שיפתחו את המים ועומד שם מול האש כשהאש עוד לא במצב הקולוסאלי שאתה מתאר לנו אלא במצב של 3 על 3 על 3 אולי קצת יותר אפילו. מה היית מצפה ממנו אז לעשות?
ת. לכבות את האש" (עמ' 827)
ו. המומחה מטעם התובעים, מר משה ריבק, סבר מלכתחילה כי היה צריך לעשות יותר, עוד לפני שהיה מודע לתוכן העדויות. כאשר נשאל לגבי דרך פעולת הכבאים הייתה עמדתו ציורית משהו:
"...קראתי את החומר לקראת המשפט. אני לא יודע מה הייתי עושה לכבאי שלי שהיה מפקד צוות, והוא היה נוהג כמו מפקד הצוות הראשון הזה נהג. קודם כל הייתי ממצה את זכותי לשפוט אותו ל- 4 ימי שכר לא יותר, אם היה 40, הייתי נותן לו נזיפה ומעכב לו את הדרגה כי זאת לא התנהגות של מפקד צוות וכבאות במדינת ישראל. זאת חלמאות. מה שנודע לי מהעדות המאוחרת, הוא עבר את הגדר, יש לו קו של קצף, תן את המכה. מה צריך לעשות? כבאי זה המקצוע שלו, הוא רואה אש פעמיים ביום או 3 פעמים ביום, 4 בפעמים ביום, בקיץ 10 פעמים ביום..." (עמ' 378-379)
ז. מר יגאל זוהר, מי שהיה מפקד תחנת אשקלון בזמן האירוע, נשאל גם הוא לדעתו. הערכתו הייתה כי חומר הכיבוי שהיה בכבאית שהגיעה ראשונה מסוגל לסגור שריפה בסדר גודל של שטח של 40 -50 מטרים (עמ' 216). זו הייתה גם עמדתו של מר אלי היינה, שנתן חוות דעת לנתבעות והסכים כי החומר שהיה בכבאית "מכסה" 50-70 מ"ר (עמ' 908).
137. המסקנה הנובעת מכך שכל המומחים, והדבר גם הגיוני, היו חד משמעיים שככל שזו תמונת המצב העובדתית, התחייבה פעולה לכיבוי האש וחתירה למגע מצד צוות הכיבוי הראשון, וכי ככל שזה היה מצב האש באותו זמן, הציוד והמטען (מים וחומר מעכב בעירה) שעמדו לרשות הכבאים היו מספקים בכדי לכבותה.
הטלת אחריות על רשות הכבאות
138. השאלה הבאה שיש לדון בה נוגעת לעצם הטלת אחריות על הרשות כמי שבאה בנעליו של איגוד הערים בשל האופן שבו פעלו הכבאים, והאם קיימים שיקולי מדיניות