251. אשר לאבדן הרווחים והוצאות התפעול המוגדלות עורך מר אוסטרו חישוב המבוסס על ממוצע נע של 3 חודשים ומגדיר מהו שיעור המכירות הצפוי בכל אחד מהחודשים, תוך שהוא משווה את המכירות הצפויות בכל חודש על יסוד הממוצע התלת חודשי לעומת המכירות שהיו בפועל, וזאת עד לחודש דצמבר 2013. על יסוד נתונים אלה מגיע מר אוסטרו לכך שההכנסות הצפויות לתקופה שמחודש יולי 2009 לחודש דצמבר 2013 היו 43,179,094 ₪, לעומת ההכנסות בפועל שהיו – 38,526,693 ₪. ההפרש, שהוא אובדן ההכנסות לתקופה זו, עמד על 4,652,401 ₪. מכאן נפנה מר אוסטרו לחשב את הרווח על יסוד נתוני 2008. הוא מגיע לשיעור רווח של 24.6%, ועל כן אובדן הרווחים להערכתו עומד על 1,144,491 ₪.
--- סוף עמוד 75 ---
252. מר אוסטרו חולק על הטענה להוצאות שכר דירה מוגדלות, ומפנה לכך ששכר הדירה ששילמה דנבר נמוך יותר. אין הצדקה לפיצוי עבור 61 חודשי שכירות, ומדובר בהוצאה של 22,500 ₪ לחודש לעומת הסכום ששולם קודם לכן 18,922 ₪. לכן סכום ההפרש הוא 3,578 ₪ לחודש – 218,258 ₪.
הטענות
253. התובעים טוענים כי יש להעדיף את חוות הדעת של מר פרקש ולדחות את זו של מר אוסטרו, נוכח תשובותיו בחקירה הנגדית. הם נסמכים על העדויות לעניין הניסיונות לשקם את המפעל, ומצביעים על כך ששיקום המפעל החל למעשה מראשית 2010 עת שכרה דנבר נכס בשדרות. רק בשלהי שנת 2013 חזרה הפעילות של דנבר לרמתה בשנת 2008.
254. באי כוח התובעים מתארים בטבלה שערכו בעיקרי הטיעון את המחלוקת בין שני רואי החשבון, כאשר רואה החשבון פרקש העריך את ההוצאות המוגדלות ואת המלאי בסכום של 2,369,510 ₪, בעוד שרואה החשבון אוסטרו העריך את המלאי בסכום של 686,600 ₪ ואת ההוצאות המוגדלות בסכום של 243,000 ₪; באבדן הרווחים קבע רואה החשבון פרקש סכום של 2,291,101 ₪ לעומת 1,144,449 ₪, ובעניין ההוצאות המוגדלות לשכירות הפער הוא בין 1,410,727 ₪ לעומת 218,258 ₪.
255. בסיכומים בעל פה ביקש בא כוח התובעים לתקן את הטבלה שערך ולהעמיד את ההוצאות המוגדלות לרכישת המלאי על 600,000 ₪ גם לשיטתו של מר אוסטרו, שכן החישוב שנערך בסכום של 243,000 ₪ מתייחס לחודשיים וחצי ולא למחצית השנה. מכאן שגם בתחשיב שערך רואה החשבון אוסטרו מדובר בהוצאה של 583,000 ₪.
256. התובעים מפרטים בסיכומיהם שיש להעדיף את החישוב שנערך לגבי המלאי כפי שביצע אותו מר כפתורי ואומץ על ידי מר פרקש. עוד הם מצביעים על כך שהחישוב שערך מר פרקש ואבדן הרווחים מבוסס יותר, ואין לקבל את המודל התיאורטי שחישב מר אוסטרו על בסיס ממוצע נע תלת חודשים ולא ממוצע נע פשוט או משוכלל.