5. במישור מאזן הנוחות, עלה נתון מרכזי שלפיו כיום נותרו בידי הנתבעת כ- 300 בקבוקים בלבד (מתוך כ- 20,000 שיועדו למכירה בשנת 2017). הנתבע 3 הצהיר לפרוטוקול, במענה לשאלות בית המשפט, כי כל הבקבוקים לבד מאותם 300 שנותרו ברשותו, נמכרו זה מכבר לסיטונאים (שאף מכרו אותם הלאה) ותמורתם כבר התקבלה אצלו. הוא אף הבהיר כי מדובר במכירה של ממש הסחורה ולא בעסקאות קונסיגנציה. התובעת לא הטילה ספק בנתון זה, של מלאי של 300 בקבוקים בלבד, שאינו נשמע בלתי סביר בשים לב לכך שאנו מצויים בחודש אוקטובר של שנת 2017, אלא ביקשה לעגן אותו בהצהרה ברורה של הנתבע 3, דבר שנעשה (כמובן, לצורך המשך ההליך אין בכך כדי לחייב את התובעת, ואין בכך כדי להוות הסכמה שלה לנכונותו). אין מחלוקת שמדובר בכמות זניחה של בקבוקים, וקשה להלום שמכירת כמות כזו עלולה לפגוע באופן כלשהו ביחסיה המסחריים של התובעת עם טמפו. מעבר לכך, ההסכם בין התובעת לטמפו לא הוצג, וגם לא הובאה כל אסמכתא על אודות סיכון כלשהו של מערכת היחסים העסקית של התובעת עם טמפו, בוודאי לא ביחס ל- 300 הבקבוקים שנותרו אשר צו המניעה המבוקש רלבנטי לגביהם. גם פגיעה במוניטין לא הוכחה ולו בראשית ראיה, כאשר יש להוסיף שכשם שטענת דילול מוניטין אינה חלה במצב דברים של ייבוא מקביל (ר' למשל ע"א 7629/12 סוויסה נ' Tommy Hilfiger Licensing LLC (16.11.14); רע"א 371/89 ליבוביץ נ' את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309 [1990]) כך ספק רב אם יש לה רלבנטיות במקרה של הפצה בשוק המקומי על ידי מפיץ קודם שנותר עם מלאי שרכש ישירות מהיצרן. הנתבעים כפופים לכל כללי הרגולציה בתחום בריאות המזון ובכל ייתר התחומים, כפי שכפוף להם כל יבואן מקביל, ואין די בחשש תיאורטי להפרה כדי למנוע מכירה בשוק המקומי במסגרת סעד זמני. גם לעניין ההטעיה, לא הובאה כל ראיה לכך שהמדבקה שהודבקה על גבי הבקבוקים אינה תואמת את כללי הרגולציה בישראל, והעובדה שהמכירה התבצעה לנתבעת 1 אינה שוללת את האפשרות שהיבואן הוא הנתבעת 2, ככל שהמכירה התבצעה טרם הכניסה לישראל כטענת הנתבעים. ממילא גם במישור זה כפופים הנתבעים לכל הוראות הדין. אמנם גם הנתבעים אינם צפויים להינזק יתר על המידה ממתן צו מניעה. מדובר לכל היותר בפגיעה זניחה בתזרים המזומנים. אולם אין די בכך שלא ייגרם נזק משמעותי לנתבעים אם יינתן צו מניעה, אלא על התובעת לשכנע כי ייגרם לה נזק מאי מתן הצו וכי מאזן הנוחות בהיבט הנזקים הפוטנציאליים נוטה לטובתה.
אולי יעניין אותך גם
קפריסין או יוון? היכן כדאי לישראלי לרכוש דירה
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
מאמר בנושא השוואה בין קפריסין ויוון כיעד עבור ישראלים להשקעה בנדל"ן. את המאמר כתב עו"ד ערן אורזל ממשרד אפיק ושות'.
צ'ילה כיעד השקעה להון ישראלי: הזדמנויות בשנת 2026
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
מאמר בנושא של הפוטנציאל לביצוע השקעות בצ'ילה בעקבות התפתחויות חשובות בשנת 2026. את המאמר כתב עו"ד אלן קראוס ביטראן, מנהל התחום המסחרי במשרד AEM, שבסנטיאגו, צ'ילה, העובד בשיתוף פעולה הדוק עם המחלקה הלטינו אמריקאית של משרד אפיק ושות' (https://he.afiklaw.com/practice-fields/latam)
כשהכדורגלן הלטיני פוגש את שוק הכדורגל הישראלי
דיני ספורט
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
ברוח המונדיאל, 2026, מאמר בנושא סוגיות שחשוב לשקול בעת שקבוצת כדורגל ישראלית מחתימה שחקן זר. את המאמר כתבו עו"ד רונית אמיר-יניב ועו"ד דוד מלמד ממשרד אפיק ושות'
פרטיות חוצת גבולות -כשדיני הפרטיות עוברים את הגבול
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
מאמר בנושא ההגבלות המשפטיות והחריגים להעברת מאגרי מידע מישראל לחו"ל והצורך בליווי משפטי של עורכי דין מומחים ובינלאומיים כדי למנוע הפרות חוק. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר עמי ממשרד אפיק ושות'