5. במישור מאזן הנוחות, עלה נתון מרכזי שלפיו כיום נותרו בידי הנתבעת כ- 300 בקבוקים בלבד (מתוך כ- 20,000 שיועדו למכירה בשנת 2017). הנתבע 3 הצהיר לפרוטוקול, במענה לשאלות בית המשפט, כי כל הבקבוקים לבד מאותם 300 שנותרו ברשותו, נמכרו זה מכבר לסיטונאים (שאף מכרו אותם הלאה) ותמורתם כבר התקבלה אצלו. הוא אף הבהיר כי מדובר במכירה של ממש הסחורה ולא בעסקאות קונסיגנציה. התובעת לא הטילה ספק בנתון זה, של מלאי של 300 בקבוקים בלבד, שאינו נשמע בלתי סביר בשים לב לכך שאנו מצויים בחודש אוקטובר של שנת 2017, אלא ביקשה לעגן אותו בהצהרה ברורה של הנתבע 3, דבר שנעשה (כמובן, לצורך המשך ההליך אין בכך כדי לחייב את התובעת, ואין בכך כדי להוות הסכמה שלה לנכונותו). אין מחלוקת שמדובר בכמות זניחה של בקבוקים, וקשה להלום שמכירת כמות כזו עלולה לפגוע באופן כלשהו ביחסיה המסחריים של התובעת עם טמפו. מעבר לכך, ההסכם בין התובעת לטמפו לא הוצג, וגם לא הובאה כל אסמכתא על אודות סיכון כלשהו של מערכת היחסים העסקית של התובעת עם טמפו, בוודאי לא ביחס ל- 300 הבקבוקים שנותרו אשר צו המניעה המבוקש רלבנטי לגביהם. גם פגיעה במוניטין לא הוכחה ולו בראשית ראיה, כאשר יש להוסיף שכשם שטענת דילול מוניטין אינה חלה במצב דברים של ייבוא מקביל (ר' למשל ע"א 7629/12 סוויסה נ' Tommy Hilfiger Licensing LLC (16.11.14); רע"א 371/89 ליבוביץ נ' את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309 [1990]) כך ספק רב אם יש לה רלבנטיות במקרה של הפצה בשוק המקומי על ידי מפיץ קודם שנותר עם מלאי שרכש ישירות מהיצרן. הנתבעים כפופים לכל כללי הרגולציה בתחום בריאות המזון ובכל ייתר התחומים, כפי שכפוף להם כל יבואן מקביל, ואין די בחשש תיאורטי להפרה כדי למנוע מכירה בשוק המקומי במסגרת סעד זמני. גם לעניין ההטעיה, לא הובאה כל ראיה לכך שהמדבקה שהודבקה על גבי הבקבוקים אינה תואמת את כללי הרגולציה בישראל, והעובדה שהמכירה התבצעה לנתבעת 1 אינה שוללת את האפשרות שהיבואן הוא הנתבעת 2, ככל שהמכירה התבצעה טרם הכניסה לישראל כטענת הנתבעים. ממילא גם במישור זה כפופים הנתבעים לכל הוראות הדין. אמנם גם הנתבעים אינם צפויים להינזק יתר על המידה ממתן צו מניעה. מדובר לכל היותר בפגיעה זניחה בתזרים המזומנים. אולם אין די בכך שלא ייגרם נזק משמעותי לנתבעים אם יינתן צו מניעה, אלא על התובעת לשכנע כי ייגרם לה נזק מאי מתן הצו וכי מאזן הנוחות בהיבט הנזקים הפוטנציאליים נוטה לטובתה.
אולי יעניין אותך גם
פרטיות חוצת גבולות -כשדיני הפרטיות עוברים את הגבול
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
מאמר בנושא ההגבלות המשפטיות והחריגים להעברת מאגרי מידע מישראל לחו"ל והצורך בליווי משפטי של עורכי דין מומחים ובינלאומיים כדי למנוע הפרות חוק. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר עמי ממשרד אפיק ושות'
שטיח אדום או מלכודת דבש? הטבה היסטורית לעולים מול האותיות הקטנות
עליה וקליטה בישראל
שירותי "נחיתה רכה" בישראל
דיני הגירה ומעמד בישראל
מאמר בנושא חוק עידוד העלייה לשנת 2026, המעניק לעולים ולתושבים חוזרים פטור חסר תקדים ממס על הכנסות מיגיעה אישית המופקות בתוך ישראל ומזהיר, כי ללא היערכות משפטית ופיננסית מוקדמת, אי-עמידה בתנאים (כמו עזיבת הארץ מוקדם מהצפוי) עלולה להוביל לביטול רטרואקטיבי של הפטור ולחובות כבדים לרשות המיסים. את המאמר כתבו עו"ד דוד מלמד ומר איידרסון גוזנלס ממשרד אפיק ושות'.
חתמתם? הבנתם? על חובת הגילוי בעסקאות הלוואה ומשכנתא
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: העסק של בן הזוג זקוק לדחיפה כלכלית והוא מבקש מכם להצטרף כלווים או כערבים להלוואה חוץ-בנקאית. בעוד שהוא מבטיח שהכול בשליטה ולכן אתם מגיעים למשרד עורך דין, חותמים על ערימת מסמכים בתוך דקות ספורות, וממשיכים בדרככם , . כשהעסק נקלע לקשיים, המלווה דופק בדלת עם דרישה לפינוי הדירה. האם הטענה […]
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.