698. בכרך העיד כי הרגיש "מנכ"ל מסורס" ובשל כך רצה להתפטר. כשנשאל מהו מעמדו של יגרמן ומעורבותו בחברה, השיב כי מעורבותו הייתה עמוקה, וכי: "התחושה הייתה שכל העסקאות מובלות על ידי טל יגרמן, הוא זה שיוזם אותם, הוא זה שנמצא בקשר" (פ/26.12.07, 2625, 28-19; 2630, 25-21).
699. אם עד כה השלימו נושאי המשרה עם ה"תספורת" שנעשתה בתפקידם, הרי שוינטר, סמנכ"ל הכספים של פויכטונגר תעשיות, היה נושא המשרה היחיד שהעז להתנגד ולבסוף להתפטר לאחר שתפקידו שונה ללא היכר.
--- סוף עמוד 143 ---
700. בעדותו, פרס וינטר את האירועים שהובילו להתפטרותו. לטענתו, הזרז להתפטרותו היה הסכם השירותים שנחתם בין פויכטונגר תעשיות לבין יגרמן ביום 29.1.2002 (ת/314 ל"א; ת/356). לתפיסתו של וינטר, כפי שהציג במכתב ההתפטרות שלו לגבעוני, עם העתק לפלד, מיום 30.1.2002 (ת/367), יגרמן תפס את מקומו, ובלשונו: "במסגרת ההסכם עם טל יגרמן הועברו מרבית תחומי האחריות והסמכויות שהיו לי כסמנכ"ל כספים אליו... אם ייחתם ההסכם הרי שתפקידי נותר חסר תוכן וברור שלא אוכל להמשיך ולשאת את התואר של סמנכ"ל הכספים... האפשרות היחידה להמשך העסקתי הינה ביטול הסכם הייעוץ עם מר טל יגרמן או פיטורי. המצב בו אני עדיין נושא (כלפי הציבור והרשויות) באחריות כסמנכ"ל כספים של הקבוצה, בעוד שבפועל ניטלו ממני הסמכויות והאחריות לביצוע התפקיד איננו תקין".
701. בחקירתו הנגדית המשיך וינטר וביאר מדוע, להשקפתו, לא התאפשר לו להמשיך בתפקידו לאור ההסכם עם יגרמן (פ/15.10.06, 117, 15-1):
"ת. לא נראה הגיוני, במיוחד בחברה ציבורית, סמנכ"ל כספים שהוא נושא משרה בכיר, יכהן כשכל הסמכויות שלו בידי מישהו אחר... לא יכול להיות סמנכ"ל כספים שאיך אומרים, הסמכויות הבסיסיות שלו שזה בנקים, שזה רואי חשבון, הכל, מצויות פורמאלית שחור על גבי לבן בידי מישהו אחר...
ש. אז לפי תפיסתך מה בעצם עשה ההסכם הזה?
ת. מינה את טל בצורה כזו או אחרת, בלי להיכנס כרגע לנושא הפורמאלי, אני לא משפטן, למעשה למנהל הפיננסי של החברה"
702. לאור האמור, העיד וינטר כי לא רצה להיות "חותמת גומי" (פ/15.10.06, 118, 14). גם מבחינת הדומיננטיות של יגרמן, לא נותר מקום לספק. וינטר העיד כי יגרמן הוא שהכתיב את המהלכים הפיננסים, דעתו היא שנחשבה ואישים אחרים לא יכלו להעלות רעיונות שונים, וכי הוא היה הדומיננטי ביותר (פ/15.10.06, 126, 15-4).