758. לטענת פלד וגבעוני, לאורך העדות כולה עלה בבירור ניסיונו של שנהב לרָצוֹת את התביעה מחד, על-מנת להימנע מאישומים נגדו, ומאידך, ניסיון מתמיד להרחיק עצמו מהאירועים תוך הטלת האחריות על כתפי יתר הנאשמים. התוצאה הייתה עדות ארוכה, מפותלת וּרווּיית שקרים.
759. ההגנה הצביעה על כך, שבעת הרלוונטית היה שנהב סמנכ"ל הכספים של משב במשך יותר מ-20 שנה, מתוכן תשע שנים בהן משב הייתה חברה ציבורית. על-כן, הוא היה מודע היטב לגבולות המותר, האסור והחייב דיווח בחברות ציבוריות. בחודש פברואר 2002 אף מונה שנהב לסמנכ"ל הכספים של קבוצת פויכטונגר תעשיות כולה. כך שהחל ממועד זה, הייתה לו תמונה כוללת וברורה של כלל העניינים הכספיים של הקבוצה.
--- סוף עמוד 156 ---
760. אלא שלמרות הידע שהיה בידיו, ועל-אף שלטענתו היה מוטרד מדרך ניהול ענייניה הפיננסיים של הקבוצה, הוא בחר שלא לִפצוֹת פֶּה בישיבות הדירקטוריון, בישיבות עם רו"ח החברה, עורכי-הדין שלה והרשויות השונות. לטענת הסניגוריה, הטענה שהעלה שנהב לפיה איסטריק גזר עליו שתיקה, הינה מופרכת, ובוודאי שאינה רלוונטית לחברות בהן לאיסטריק לא היה כל מעמד.
761. לטענת גבעוני, ההסבר היחיד להתנהגותו של שנהב - אדם מסודר שאין מחלוקת כי אינו עבריין במהותו - היא העובדה שהמעשים המתוארים בכתב-האישום אכן לא נראו לו פליליים בזמן-אמת. נטען, כי שנהב, שהכיר את פעילות קדי וידע שיועץ משפטי בכיר מלווה את פעולות הקבוצה, היה סמוך ובטוח שהכל בתוך מסגרת החוק. כן נטען כי נקודה זו רלוונטית וחשובה עבור הגנתם של גבעוני ופלד, באשר עיקר טענתם הוא שאף הם, כמו שנהב, ראו כך את הדברים.
762. בחקירותיו טען שנהב כי לאחר רכישת משב על-ידי קבוצת פלד גבעוני, רוּקן למעשה תפקידו מכל תוכן מהותי, שכּן מרכז הכובד של ההתנהלות הפיננסית הועבר לידי יגרמן. ההגנה דחתה טענה זו מכל וכל, והביאה מעדותו של שנהב, לפיה רק הפעילות מול הבנקים הועברה לידי יגרמן על-חשבון סמכויותיו של שנהב. כך:
א. שנהב העיד בעצמו, כי פרט לפעילות מול הבנקים שלא בעניינים השוטפים, תפקידו נותר כשהיה, כאשר הפעילות השוטפת מול הבנקים נעשתה על-ידו ללא מעורבותו של יגרמן (פ/27.11.07, 2033, 18-21; 2034, 9-11; 2034, 26 - 2035, 4).
ב. בניגוד להודעתו של שנהב, שם טען כי גבעוני הוציא ממנו את נושא "הטיפול בבנקים" לטובת יגרמן (נ/10, עמ' 3, ש' 23 - עמ' 4, ש' 10), הרי שבעדותו בבית-משפט הסביר כי מכיוון שידע שליגרמן יש קשרים טובים משלו בבנקים, וִיתר על חלק זה מתפקידו, וכן כי עסקינן רק בנושאים שאינם קשורים לפעילותן השוטפת של החברות (פ/17.10.07, 1697, 16-19).