838. קשה מאוד יהיה לומר, על סמך עובדות אלו בלבד, כאשר אין בנמצא עובדה המוציאה את העניין מדרך התנהלות הדברים הרגילה, וכאשר אין כל זכר לקיומו של "הסכם עד מדינה" על כל צורותיו האפשריות, כי ישנה אמונה אובייקטיבית או סובייקטיבית. הנאשמים מבקשים למעשה מבית-המשפט לראות בעֵד כעֵד מדינה בכל פעם שהפרקליטות בוחרת שלא להגיש כתב-אישום לאותה עת. לטעמי, זוהי בקשה מוגזמת, בלשון המעטה.
מה משמעות הליך הרענון שעבר שנהב - בבוא בית-המשפט להישען על עדותו
839. ככלל, הליכי רענון של עדים על-ידי התביעה טרם עדותם בבית-המשפט נחשבים ללגיטימיים. זאת בתנאי שהם נשארים בתוך גבולות ברורים ומסומנים ושהראיון נשאר בגדר רענון זכרונו של העד גרידא.
--- סוף עמוד 178 ---
840. זאת ועוד, הליכי הרענון, בכפוף לתנאי האמור, משרתים תכלית חשובה ומשמעותית למהלך תקין של המשפט.
841. בשלב מסוים עוברת האחריות על העד מחוקרי המשטרה אל התובע במשפט. התובע מקבל לידיו את הודעת העד כפי שניתנה במשטרה, לרוב, זמן רב לאחר מתן ההודעה עצמה. העברת ה"שרביט" מהמשטרה לתביעה יוצרת מהמורות במהלך ניהול התיק. הליך "רענון" זכרונו של העד אך מתבקש במקרה שכזה:
"תכליתו העיקרית של הראיון, שתובע רשאי לקיים עם עדו, היא לרענן את זכרונו של העד ביחס לדברים שנמסרו על-ידיו בשלב החקירה. זאת לנוכח הזמן הניכר שלרוב חולף מאז המועד שבו מוסר העד את הודעתו לבית-המשפט ועד למועד שבו הוא מוזמן להעיד לפני בית-המשפט. ברם, למוסד הראיון יש גם תכליות נוספות: הוא מאפשר לפרקליט התביעה למלא את חובתו המקצועית, לעמוד באופן בלתי אמצעי על טיב עדיו ועל תרומתם לבירור האמת במשפט. כן הוא מאפשר לו להכין את עדיו לקראת הצפוי להם במשפט, בכדי להבטיח כי בעלותם על דוכן העדים ימסרו עדויות אמת מפורטות. ראיון מוקדם עם עד עשוי לתרום גם לייעולו של ההליך המשפטי" (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ פ"ד נט(6) 776, 845 (2005) (להלן: "עניין בורוביץ"); ראו גם: ע"פ 226/54 אלופי נ' היועץ המשפטי פ"ד ט 1345, 1348 (1955) (להלן: "עניין אלופי")).
842. וכך קובעת הנחיית פרקליט המדינה לגבי "תרשומת שעורך פרקליט מראיון עם עד":
"ראיון עדים לקראת עדותם בבית-המשפט הינו מרכיב חיוני בעבודת הפרקליט, הנדרש כדי להבטיח שעדי התביעה יוכלו למסור בבית-המשפט עדות אמת מלאה ומפורטת, ככל שהדברים רלוונטיים לתיק הנדון בבית-המשפט ובהתאם לכללים המקובלים. מידת הצורך בראיון העד, תוכן הראיון והצורך בתיעודו משתנים בהתאם לנסיבות התיק, תוכן העדות, אופי העד ומשתנים נוספים, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של הפרקליט" (הנחיה 6.1 סעיף 25).
843. מטבע הדברים, הליכים שבהם התובע נפגש עם עד טרם המשפט, ללא נוכחות הסניגורים, מעלים חשש שמא "נותנים לחתול לשמור על השמנת". לצורך כך יש להקפיד כי הליך הרענון נשאר בגדרי תכליותיו, וכי מטרתו העיקרית היא להעלות זיכרונות עובדתיים שהעד כבר העיד לגביהם וכעת עליו להתמודד עימם בשנית בבית-המשפט, או לחילופין להתרשם מן העד באופן ישיר. זאת לעומת הליכי רענון שנעשה בהם שימוש לרעה ומנצלים אותם על‑מנת "לבנות מחדש" את הודעתו המקורית של העד כדי שתשמש טוב יותר את צרכי התביעה (קדמי, על הראיות, עמ' 541).