חלק שני - דיון באישומים לפי סדרם
אישום 1 (גבעוני, הבי ויגרמן) - גניבת הכספים מקבוצת פויכטונגר תעשיות
863. סעיף 1 של אישום 1 מפרט, אחת לאחת, 21 משיכות כספים בסך כולל של 34,279,000 ש"ח, שנמשכו על ידי גבעוני, יגרמן והבי (להלן בפרק זה: "הנאשמים"), בצוותא, מחשבונותיהן של חברות קבוצת פויכטונגר תעשיות. המשיכה הראשונה בוצעה ביום 22.1.2002 והאחרונה ביום 16.7.2002. בכך, על פי כתב האישום, שלחו הנאשמים ידם ונטלו את הכספים מקופת החברות הציבוריות, תוך ניצול זכויות החתימה שלהם ומעמדם בקבוצת פויכטונגר תעשיות, ומבלי שהיו זכאים לכספים אשר נטלו, והעבירו אותם לרשותם.
864. על פי כתב האישום, הנאשמים עשו כן, תוך ידיעה כי הם מנצלים את החברות הציבוריות ואת מעמדם בהן לשם קידום האינטרסים הפרטיים שלהם, וכשהם יודעים כי הם פוגעים בתזרים המזומנים של החברות, ביכולתן למלא את התחייבויותיהן ובניהולן התקין.
865. על פי הנטען, בעשותם האמור באישום זה גנבו שלושת הנאשמים סכום של 34,279,000 ש"ח מחברות קבוצת פויכטונגר תעשיות, תך שהם פוגעים, ביודעין, ביכולתן של חברות הקבוצה לקיים את התחייבויותיהן ולהתנהל באופן תקין.
--- סוף עמוד 183 ---
866. מנגד, מציין כתב האישום כי בחודשים מאי - יולי 2002, הפקידו הנאשמים, מעת לעת, סכום כולל של 15,304,000 ש"ח בחשבונות חברות קבוצת פויכטונגר תעשיות אל מול הכספים שניטלו מהם.
867. הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים הן:
א. גניבה בידי מנהל - 21 עבירות על פי סעיף 392 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
ב. גניבה בידי מורשה - 21 עבירות על פי סעיף 393 לחוק העונשין.
ג. עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד - 21 עבירות על פי סעיף 424 לחוק העונשין.
ד. מרמה והפרת אמונים בתאגיד - 21 עבירות על פי סעיף 425 לחוק העונשין.
868. בטרם ניכנס לנבכי האישום, אציין כי על אף אורכו ומורכבותו של הפרק שלהלן בהכרעת הדין - חלק ניכר מהמסכת העובדתית אינו שנוי במחלוקת. אין מחלוקת על כך שסכומי כסף נכבדים (35-34 מליוני ש"ח) נמשכו מקופתן של החברות בקבוצת פויכטונגר תעשיות והועברו לקדי, מיאב ובסט בית ורובו הועבר משם לכיסוי הלוואה שניתנה למיאב ובסט בית מבנק הפועלים - בערבות אישית של גבעוני והבי. אין גם מחלוקת באשר לעובדה שהעברות כספים אלה לא קיבלו את אישור הדירקטוריון, ועדת הביקורת, ובוודאי שלא אסיפת בעלי מניות מיוחדת.
869. לאחר שאסקור בקצרה את הראיות שהביאה המאשימה על מנת לבסס את עובדת העברות הכספים אל מיאב ובסט בית - ישירות או באמצעות קדי, אתאר את ההסדר שעשו מיאב ובסט בית עם בנק הפועלים, שהיה הגורם להעברת הכספים. בהמשך אנסה להתחקות אחר הפערים בין גרסת הנאשמים - ובייחוד גרסתו של יגרמן אל מול גרסתה של המאשימה - באשר לכמות הכספים המדויקת שיצאה מקופת הקבוצה ואבחן את טענת המאשימה לפיה 725,000 ש"ח נותרו בכיסו של יגרמן בסופו של דבר.