980. עוד טען יגרמן כי בעניין העברות הכספים כמקדמות ניתנה חוות דעת של עו"ד הייק ת/518 [צ"ל ת/508 - ח' כ'] ביום 19.6.2012. לפי חוות דעת זו העברות הכספים מאפקון אלקטרו מכניקה למיאב אינן מהוות עסקה חריגה, שכן הן בוצעו בתנאי שוק ואינה מהותית עבור החברה (אפקון אלקטרו מכניקה). יגרמן טען להסתמכות על חוות דעת זו.
עמדת גבעוני באשר למנגנון התשקיפי
981. בנוגע למנגנון התשקיפי, גבעוני לא חלק על התיאור העובדתי בסיכומי המאשימה. הוא אף לא נקט עמדה באשר לשאלה אם ניתן היה לבצע את העברת הכספים למיאב באמצעות המנגנון התשקיפי. גבעוני הודה בסיכומיו כי לא מצא זמן בשבתו במשרדי פויכטונגר תעשיות לעיין כדבעי במסמכים אלו ולצלול בין תווי האותיות הקטנות שבהערות התשקיף. נטען כי גבעוני נהג בהתאם למקובל בקבוצה מזה כמה שנים, ואין מחלוקת אמיתית שכספים הועברו כהלוואות בין החברות בקבוצה עוד לפני שנרכשה על ידי הנאשמים, מתוך הבנה שהמקובל הוא הנכון והמותר על פי חוק.
982. עם זאת, בעייתיות מסויימת במנגנון התשקיפי בכל זאת הגיעה אל שולחנו של גבעוני. כך, כפי שעולה ממכתבו של עו"ד הייק לגבעוני מיום 10.2.02 (ת/527), המנגנון התשקיפי היה מוגבל עד לסכום של 5 מיליון דולר בלבד, וכל חריגה מכך יש להביא לאישור האסיפה הכללית. כך כתב עו"ד הייק לאחר ישיבה ברשות ניירות ערך בקשר לטיוטת תשקיף אפקון בקרה מיום 29.1.2002:
"העברת יתרות מזומנים מהחברה לקבוצת פ.ת. הינה עיסקה רשומה לבין בעל שליטה בה ועל כן, לדברי הרשות, לפי חוק החברות טעונה אישור אסיפה כללית של בעלי מניות החברה..."
אולם, לטענתו של גבעוני, מכתב זה רק הבהיר כי כל עוד מדובר בהעברות בסכום נמוך מ-5 מיליון דולר, המנגנון תקף וחוקי. בנוסף, טען גבעוני כי רק בחברת אפקון בקרה ואוטומציה
--- סוף עמוד 218 ---
בוצעה הרחבה של המסגרת, והעניין טופל; ואילו מאפקון אלקטרו מכניקה, מעולם לא עלה סכום ההעברות על 5 מיליון דולר כמוגדר במנגנון התשקיפי (פ/28.3.10, 5407-5406).
983. זאת ועוד, במהלך הכנת הדוחו"ת הכספיים נתן עו"ד הייק חוות דעת, לפיה העברות המקדמות בין החברות נעשו כחלק ממהלך העסקים הרגיל של החברות, ועל כן אינן צריכות לבוא לאישור ועדת הביקורת, הדיקרטוריון והאסיפה הכללית (ת/508). סביב נקודה זו ניטש גם הויכוח בין רו"ח אבי ישראלי לבין עו"ד הייק ונושא ההסדר שבתשקיף לא עלה באותו שלב. לפי פרשנותה של המאשימה היה זה בגלל שלאור עמדת רשות ניירות ערך לא ניתן היה להתבסס על התשקיף, ואילו, לפי הסברו של יגרמן היה זה בשל הצורך לפתור את הבעיה של חברת משב מול בנק לאומי לו הייתה זכות ראשונים להעברות כספים שלא במהלך העסקים הרגיל (והעברת כספים כמקדמות או הלוואות כאמור, לטענת גבעוני, הייתה במהלך העסקים הרגיל).