984. לטענת גבעוני, מנקודת מבטו בזמן אמת היה נהוג ומקובל להעביר כספים בין חברות קבוצת פויכטונגר תעשיות, בכפוף לכך שהחוב נרשם והחברה הלווה פורעת את חובה לאחר זמן קצר יחסית, בהתאם לתזרימי המזומנים בחברות השונות. ואולם, אם עו"ד הייק היה מבקש לעצור בעד גבעוני מלהעביר כספים בין חברות הקבוצה – הוא היה עושה זאת, כפי שידע לעשות זאת בנוגע לתשקיף.
985. באשר למגבלה של 5 מיליון הדולר - גבעוני טען בסיכומיו, בהתבסס על גרסתו של יגרמן, כי הבעיה עם חריגה מעבר לסכום של 5 מיליון דולר הייתה רק בחברת אפקון בקרה, אשר בהתאם לאישור ועדת הביקורת והדירקטוריון הוגדל בה סכום התקרה של המנגנון התשקיפי עד לסכום של 15 מיליון דולר (פ/28.3.1, 5394, 24-13). לעניין האישום דנן, אין מחלוקת על כך שלא אושרה חריגה מהמכסה הנקובה על ידי האסיפה הכללית של החברה המלווה, בהתאם לדרישת מכתבו של עו"ד הייק (ת/527). טענתו של יגרמן היא כי החברה מעולם לא חרגה מהמכסה, כך שלא היה צורך באישור כזה.
עמדת המאשימה בנוגע למנגנון התשקיפי
986. לעמדת המאשימה, שכאמור הוגשה בטרם הגישו הנאשמים את הסיכומים מטעמם, הפרשנות אותה הציע יגרמן בחקירתו היא פרשנות מתחכמת, העומדת בסתירה להוראות התשקיף, כמו גם בניגוד להוראות החוק ותכליתו, וכל כולה מתבססת על כותרת של טבלה שנפל בה אי דיוק.
--- סוף עמוד 219 ---
987. נטען, כי לא בכדי לא הביא יגרמן כל אסמכתה בכתב לפרשנות זו, ולא זימן את עו"ד הייק לעדות מטעמו, שכן לא היה בידיו למצוא עורך דין סביר שהיה מאפשר משיכת מיליוני ש"ח מחשבונותיהן של חברות ציבוריות לקופתם של בעלי השליטה בהן, על סמך כותרת של טבלה. זאת בייחוד כאשר יגרמן הודה כי ידע שפרשנותו סותרת את הוראות חוק החברות וחוק ניירות ערך.
988. לטענת המאשימה, קלישותה של הפרשנות שהציע יגרמן נלמדת גם מהתנהלותו במהלך המשפט. הוא נמנע מלהציגה במלואה לעדי התביעה, ובעדותו הראשית, הסתפק במסירת השורה האחרונה של חוות הדעת.
989. המאשימה טענה כי תשקיף אינו מסמך וולונטרי ועריכתו אינה נתונה לשיקול דעתו של מנסחיו. חובת פרסומו קבועה בסעיף 15 לחוק ניירות ערך. צורתו, מבנהו ותוכנו קבועים, בפרטי פרטים, בתקנות פרטי תשקיף.
990. המאשימה הסבירה עוד כי פרק ח' של תקנות פרטי תשקיף עוסק ב"פרטים שייכללו בתשקיף על חברות בת וחברות קשורות של המנפיק", והוא מפרט אילו פרטים יש למסור לגבי חברות כאלו. עד לאחרונה, כללו תקנות פרטי תשקיף הגדרה של "חברה קשורה". לטענתה, לא ניתן להחריג את תשקיף אפקון אלקטרו מכניקה (ת/28) מכל תשקיפי החברות הציבוריות, כך שרק בו המונח "חברה קשורה" לא יפורש לפי ההגדרה שבתקנות, אלא לפי גילוי דעת חשבונאי, בו נכתב במפורש כי הגדרת "צדדים קשורים" המובאת בו היא לצורך גילוי הדעת בלבד.