1033. גבעוני טען כי משנתן את ההוראה להעביר כספים לסמנכ"ל הכספים או לגזבר הקבוצה, ואלו לא התריעו כי מדובר בהעברה שאינה חוקית, אין הדבר נופל עוד בגזרת אחריותו. נטענה גם טענה אמורפית של הסתמכות על ייעוץ משפטי שניתן לכאורה על ידי עו"ד רום ארז או עו"ד זילבר (בעמ' 161 לסיכומי גבעוני), אולם הדברים אינם קונקרטיים ולא גובו בחוות דעת כתובה כלשהי.
1034. כך למשל, באשר למקדמה בעסקת טאוור, נטען כי רבים מאנשי ההנהלה ידעו על העברת המקדמה למיאב, ולא רק שלא אמרו דבר אלא אף שיתפו פעולה באופן מלא. בין היתר, נטען כי משה חייק, ניצן וקסמן, חנוך רגב, שנהב ואיציק קויפמן, התייחסו למקדמה בצורה רגילה לחלוטין ואף שיתפו פעולה באופן מלא עם הוראותיו של גבעוני. מי שעוד היה מעורב, לטענת גבעוני (שנשענה על מה ששמע לכאורה מיגרמן), היה עו"ד הייק (פ/8.12.10, 5005-5004).
1035. בקשר להעברת מיליון ש"ח מפויכטונגר תעשיות לקדי ביום 5.4.2002, המתועדת בת/242 ובת/314כה, סיפר רגב בחקירתו הראשית כי פנה לשנהב ולגבעוני (פ/21.5.2007, 548, 27-13):
"ש. מה עשית כשגילית את העברה הזאת? מה עשית?
--- סוף עמוד 236 ---
ת. הלכתי, הלכתי לשאול.
ש. את מי?
ת. את, הן את שנהב ובן את ארהל'ה, לגבי הפעולה הזאת.
ש. מה היו התגובות שלהם?
ת. התגובה של שנהב הייתה פליאה, גם הוא לא היה מודע לעניין הזה. גם הוא לא מכיר. התגובה של אהר’לה באותו מצב הייתה, כן, זה לא בסדר, לא צריך להיות ככה, היינו צריכים להגיד לך. אין לי הסבר למה לא אמרנו לך. בקיצור, לא קיבלתי תשובה הולמת מדוע, כאשר ברור שבתור זה שמנהל את הכספים ומנווט אותם, אני גם צריך לדאוג לכסף, כי אפשר לראות את זה גם בפעולות אחרות, קודמות ובהמשך, שכל פעם שכשאני דאגתי, הייתי צריך לבצע העברה וביצעתי אותה, דאגתי גם לכיסוי כספי. כלומר, שיהיה, הכסף שאני נותן, שלא נעמוד בבנק בחובה, כי היו לנו כספים בבנק. ופה במקרה זה אפשר לראות שהכסף יצא מחשבוננו בלי תיאום, בלי סגירה".
1036. המאשימה הפנתה לעדותו של רגב לפיה בפועל ההתנהלות הכספית בחברה היתה על פי הנחיותיו של יגרמן, אבל הוא הקפיד לאשש אותן אצל שנהב או גבעוני (פ/21.5.07, 530, 24-13). שנהב מצדו העיד (פ/17.10.07, 1755, 14-9):
"... כל הוראה של משיכת כספים כאן, הייתה מלווה בהוראה בכתב של גבעוני
ש. ואני רוצה שתבחין, היו פה העברות שהיו מולך שאתה שייך אליהן, והיו העברות אחרות,
ת: שידעתי אותן בדיעבד, אבל גם אז קיבלתי מגבעוני בכתב שהעברה זו וזו נעשתה כך וכך והיא תוחזר בתאריך זה וזה"
1037. בסיכומיה טענה המאשימה כי משיכות הכספים שבוצעו עד סוף מאי 2002 הוצגו כל העת כלפי אנשי הכספים, שנהב ורגב, כהלוואות קצרות מועד, ולוו כל העת בהתחייבות להחזירן. גם לטענת יגרמן עד סוף מאי דובר בהלוואות לזמן קצר, והוא הדגיש כי חלקן הוחזר, כפי שאכן ארע, והדבר מתועד לפרטיו בת/314כח. לטענת המאשימה, המחלוקת עם גבעוני שונה, שכן טענתו שלו היא כי מראשית הדרך נמשכו הכספים כמקדמות, ולכן הוא מתנער ומכחיש כל הבטחה מצידו להחזיר את הכספים שמשך.