א. אשר לזהות הגורם המשפטי שנתן את חוות הדעת בנוגע למנגנון התשקיפי - מעדותו הראשית של יגרמן עולה כי רק עו"ד הייק נתן ייעוץ משפטי בהקשר זה, ואילו מחקירת גבעוני עולה כי גם עו"ד חורש חווה את דעתו בסוגיה.
ב. מעדותו של יגרמן עולה כי ככלל, הייעוץ בחברה ניתן בעל פה. חוות דעת בכתב ניתנו רק לצורך הצגתן לצדדים שלישיים. לענייננו ת/526 התבקשה בכתב לצורך הצגתה לדחצ"ים. מחקירת גבעוני ניתן להבין כי העדר הכתב ביחס למנגנון התשקיפי נבע מסיבה שאינה בשליטתם של הנאשמים.
1028. בהקשר זה יש לציין כי גבעוני הבהיר בסיכומיו שהוא אינו טוען להסתמכות משפטית, שכן לא הסתמך על דברים ששמע ישירות מעו"ד הייק אלא על דבריו של יגרמן לפיהם הוא קיבל את אישורו של הייק. נטען כי מן הטעם הזה באי כוחו של גבעוני לא מצאו לנכון לזמן את עו"ד הייק לעדות (עמ' 131 לסיכומי גבעוני).
1029. המאשימה סיכמה את עניין זימונו של עו"ד הייק בכך שיצאה מנקודת הנחה שהסניגוריה תזמן לעדות את עו"ד הייק (וכך גם נטען על ידי בא כוחו של יגרמן במהלך הדיון עצמו). עם תום המשפט, ומשהובהר סופית כי ההגנה נמנעה מזימונו של עו"ד הייק, על כל ההשלכות הנובעות מכך, הבהירה המאשימה כי היא אינה מתנגדת, בכפוף להסכמת כל הצדדים, להגיש את הודעותיו של עו"ד הייק, על מנת שבית המשפט יוכל לעמוד באופן בלתי אמצעי על הדברים שמסר במסגרת חקירתו. הצעה זו נותרה ללא מענה, ועל כן הודעותיו של עו"ד הייק נותרו מחוץ לכותלי בית המשפט.
משיכות הכספים נושא אישום 1 - ביסוס אחריותם של גבעוני והבי
--- סוף עמוד 235 ---
1030. כאמור לעיל, עצם העברת הכספים אינה נתונה במחלוקת, ואין גם מחלוקת באשר לעובדה שמי שניצח על ההליך היה יגרמן. אולם המאשימה ביקשה להרשיע גם את גבעוני והבי במסגרת האישום.
הטענות בדבר אחריותו של גבעוני
1031. בסיכומיו גבעוני תיאר בהרחבה כיצד "הונחת" לתפקידו כמנכ"ל קבוצת פויכטונגר תעשיות ללא כל הכנה וללא חפיפה, נוכח עזיבתו הפתאומית של עזי פויכטונגר את החברה. הוא הדגיש והזכיר כי מדובר בקבוצה בעלת נפח פעילות העולה פי עשרה על מה שהיה מורגל לנהל במיאב, הן מבחינת מחזור כספי והן מבחינת היקפי כוח אדם.
1032. גבעוני ביקש להדגיש שאת ההחלטה המשמעותית ביותר שעומדת במרכז כתב האישום - להעביר כספים מפויכטונגר תעשיות למיאב על מנת שזו תוכל לעמוד בהתחייבויותיה - הוא נאלץ לקבל מיד בסמוך לכניסתו לתפקיד, מבלי שיכול היה לצבור את הניסיון הדרוש בניהול הקבוצה, לעכל את הדברים ולנסות לגבש עמדה עצמאית לחלוטין. זאת, כאשר ברקע היה לחץ מאסיבי של הבנקים, דבר שלטענתו איים על עתיד קבוצת פויכטונגר תעשיות כולה.