162. המאשימה טוענת כי גבעוני, הבי ויגרמן, ידעו בעת עריכת השֵׁיקים לפקודת גבעוני והחתימה עליהם, כי גבעוני אינו זכאי לשֵׁיקים ולסכומים שניתן למשוך באמצעותם מפויכטונגר תעשיות. כמו-כן ידעו גבעוני והבי, בעת שחתמו על השֵׁיקים ומסרו אותם ליגרמן, כי יגרמן עשוי לעשות בהם שימוש אישי, נוכח מצבו הכספי הקשה כמפורט בחלק הכללי של כתב‑האישום, אף שאינו זכאי לשֵׁיקים ולסכומים שניתן למשוך באמצעותם מפויכטונגר תעשיות.
163. בהמשך, לטענת המאשימה, חתם יגרמן על גב השֵׁיקים חתימות הנחזות להיות חתימות היסב של גבעוני, ומסר את השֵׁיקים לאדגר מימון לכיסוי חובותיו האישיים כלפי אחיו, יוסף מימון ז"ל.
164. הוספת חתימות ההיסב ומסירת השֵׁיקים לאדגר מימון, לפי המאשימה, נעשו על-ידי יגרמן, תוך עשיית מעשי זיוף ושליחת יד ברכוש פויכטונגר תעשיות ובכספה.
165. ביום 28.3.03 הפקיד אדגר מימון את השיק הנושא את התאריך 30.9.02, על-מנת לגבות מפויכטונגר תעשיות את סכום השיק, 2 מיליון ש"ח, על-חשבון חובו האישי של יגרמן כלפי יוסף ז"ל. השיק הוחזר על-ידי הבנק נוכח הקפאת ההליכים בה הייתה שרויה פויכטונגר תעשיות באותו מועד.
166. לטענת המאשימה, משיכת השֵׁיקים ומסירתם לשימושו האישי של יגרמן נעשתה על-ידי גבעוני, הבי ויגרמן, כשהם מנצלים את פויכטונגר תעשיות ואת מעמדם בה לשם קידום האינטרסים הפרטיים שלהם, תוך הכבּדה אפשרית על תזרים המזומנים של החברה וּפגיעה אפשרית ביכולתה לקיים את התחייבויותיה ובניהולה התקין.
--- סוף עמוד 30 ---
167. לשיטת המאשימה, בעשותו האמור באישום זה, גנב יגרמן 3 שֵׁיקים של פויכטונגר תעשיות, המאפשרים לאוחז בהם לגבות 6 מיליון ש"ח מחשבונה.
168. בעשותו האמור באישום זה, זייף יגרמן בנסיבות מחמירות חתימות היסב על-גבי 3 שֵׁיקים בסכום 2,000,000 ש"ח כל אחד, בכוונה לקבל באמצעותם את הנחת דעתו של יוסף מימון ביחס לחוב של יגרמן כלפיו.
169. לטענת המאשימה, יגרמן ביצע את מעשיו המפורטים לעיל בנסיבות מחמירות, בהתחשב בשיטתיוּת מעשיו ובסכומי השֵׁיקים, בניצול מעמדו וסמכויותיו בחברה הציבורית ובאפשרות הפגיעה בציבור המשקיעים עקב מעשיו.
170. לשיטת המאשימה, בעשותם האמור לעיל נהגו גבעוני, הבי ויגרמן, אגב מילוי תפקידם, במירמה ובהפרת אמונים הפוגעת בחברה פויכטונגר תעשיות.
הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:
יגרמן:
171. גניבה בידי מנהל - עבירה על-פי סעיף 392 לחוק העונשין.