הכספים שהועברו מקבוצת פויכטונגר תעשיות לחברות הפרטיות לא היו "מקדמות"
1121. אינני מקבל גם את גרסתו של גבעוני, לפיה העברות הכספים היו מקדמות בגין פרויקטים.
1122. גבעוני לא הסתיר את העובדה שהרעיון לבצע את העברת הכספים מהחברות בקבוצת פויכטונגר תעשיות, לחברות הפרטיות ומשם לחשבונות ההלוואה, נולד מכוח הלחץ שהפעילו הבנקים על מיאב. הוא רק טען כי היה לו היגיון כלכלי, שכן ההעברות בוצעו לחברות המבצעות פרויקטים שצפויים היו להניב תזרים מזומנים שיאפשר את החזרת המקדמות הנ"ל.
1123. אלא שגם לפי גרסתו של גבעוני - אין מדובר במקדמות בדרך העסקים הרגילה, כפי שהן מתוארות בחוות הדעת של הייק מיום 19.6.2002 (ת/508). כך, גם אם הייתי מקבל את טענתו של גבעוני כי הוא סבר שהגדלת המקדמה בפרוייקטים קיימים יכולה להיות במהלך עסקים רגיל - ואיני סבור שזה המצב - הסבר זה בוודאי אינו חל בנוגע להעברות הכספים המאוחרות יותר (מאפריל 2002 ואילך, אחרי "מקדמות" סגולה וטאוור), שנוהלו בלעדית, כך לגרסת גבעוני, על ידי יגרמן. בשלב זה, נטען בסיכומי גבעוני (בעמוד 109), כי "כל מה שהיה ידוע לגבעוני זה שמתקיימת פעילות סינרגית לכל חברות הקבוצה בפרויקטים שונים, ובמסגרת זו, מושכות החברות הפרטיות כסף, במסגרת התשקיף או כמקדמות לשם פרעון הלוואת הרכישה בבנק הפועלים".
1124. למען הסר ספק, אבהיר כי גם העברות הכספים הראשונות, שהיו קשורות כביכול לפרויקטים ספציפיים (פרויקט סגולה, ופרויקט טאוור), לא היו תקינות. כך, אין מחלוקת על כך שהמקדמה שהועברה בפרויקט סגולה הייתה גדולה פי שלושה מזו שסוכם עליה בחוזה, ואילו בפרויקט טאוור אפקון אלקטרו מכניקה העבירה את המקדמה למיאב בטרם קיבלה מקדמה ממזמין העבודה.
1125. אין מחלוקת שה"מקדמות" שהועברו לא נועדו לשמש באמת את הפרויקט שבקשר אליו הן ניתנו. מההעברה הראשונה ועד לאחרונה, הייתה כסות ה"מקדמות" רק פיקציה שבעזרתה ביקשו הנאשמים להעביר כספים לחשבונות ההלוואה, מבלי שיהיה עליהם להעביר ליתר בעלי המניות את חלקם בהם.
טענת ההסתמכות שמעלה יגרמן
--- סוף עמוד 263 ---
1126. יגרמן נסוג מהטענות הנרמזות שלו במהלך הדיונים בתיק, לפיהן המנגנון התשקיפי נושא אישום זה נתמך בליווי משפטי של עו"ד הייק או של עו"ד חורש. כאמור, גם הבי וגבעוני לא טענו להסתמכות על ייעוץ משפטי שכביכול ניתן בנוגע למנגנון התשקיפי, שכן מבחינתם, מי שהיה בקשר עם עורכי הדין היה יגרמן.