--- סוף עמוד 298 ---
טענת ההסתמכות על חוות הדעת של עו"ד הייק
1269. טענת ההסתמכות של יגרמן דורשת התייחסות משמעותית, שכן על פניו, טענה זו חזקה ביותר, במיוחד נוכח העובדה שמי שנתן את חוות הדעת היה עו"ד מוכר ומנוסה בתחום, שליווה את החברה והיה בקיא בענייניה. אולם, מצאתי כי בחינה של עובדות המקרה, לאורה של ההלכה העוסקת בהסתמכות על ייעוץ משפטי כטענת הגנה במשפט פלילי, אינה מאפשרת להכיר בטענת ההסתמכות במקרה זה, וזאת מהטעמים המפורטים להלן.
1270. המחוקק מצא לנכון לפטור מאחריות פלילית מי שעשה מעשה אסור מבלי לדעת כי הוא אסור, רק במקרה בו הטעות הייתה בלתי נמנעת בהתנהלות סבירה, ובלשון החוק (סעיף 34יט לחוק העונשין):
"34יט. לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר."
1271. בע"פ 845/02 מדינת ישראל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 10.10.2007) (להלן: "עניין תנובה"), ניתחה כב' הנשיאה (בדימוס) בייניש את גבולות ההגנה שתוענק לנאשם שמבקש להסתמך על טעות במצב משפטי, בין היתר נוכח חוות דעת משפטית שקיבל מעורך דין:
"השאלה שמעוררת הסיפא של סעיף 34יט לחוק העונשין בענייננו הינה כיצד יש לפרש את הדרישה לכך שטעותו של הנאשם באשר למצב המשפטי תהיה בלתי נמנעת באורח סביר. מבחינה לשונית מבוססת דרישה זו על שני רכיבים: האחד, קיומה של 'טעות'; האחר היותה של הטעות "בלתי נמנעת באורח סביר".
הרכיב הראשון - רכיב ה'טעות' - הינו רכיב סובייקטיבי המכוון לכך שהנאשם אכן טעה טעות בדין הפלילי. מן הרישא של סעיף 34יט עולה כי טעות זו יכולה להיות הן באשר לעצם קיומו של איסור פלילי במקרה מסוים והן באשר להבנתו של האיסור (ראו עניין בורוביץ בעמ' 932-931; להבחנה בין שני סוגי הטעויות ראו פלר, בעמ' 546-545). על מנת שיהיה זכאי להגנה מפני אחריות בפלילים טעותו הסובייקטיבית של הנאשם צריכה להיות טעות כנה ובתום לב. נאשם שחשד כי מעשהו אינו חוקי ובמקום לברר זאת עצם את עיניו אל מול חשד זה לא יוכל ליהנות מההגנה של טעות במצב משפטי, שכן הגנה זו נועדה להבטיח, כאמור בפיסקה 30 לעיל, את השמירה על עקרון האשמה; כאשר טעותו של נאשם אינה טעות כנה ובתום לב או כאשר מתעורר בקרבו של נאשם חשד כי מעשהו הוא בלתי חוקי, אך הוא עוצם את עיניו ואינו עושה דבר כדי לברר זאת, אין כל הצדקה לסטות מן הכלל כי טעות בדין הפלילי אינה פוטרת מאחריות
--- סוף עמוד 299 ---
פלילית (ראו עניין בורוביץ, בעמ' 935).