--- סוף עמוד 330 ---
1379. אני דוחה את טענתו של גבעוני מכל וכל (שהתייחסה להעברות הכספים נושא אישומים 1 ו-2). כבר התייחסתי במסגרת הדיון באישום 1 לאפשרויות העומדות בפני בעל שליטה המבקש למשוך כספים מהחברה הציבורית הנמצאת בשליטתו - משיכת כספים "זמנית" אינה אופציה, וכפי שקבעתי לעיל היא מהווה לא רק הפרת אמונים אלא גניבה ממש.
1380. אני מוצא לנכון לציין, כי עניינו של אישום זה כרוך בעניינו של אישום 1. המאשימה אמנם הפרידה בין האישומים על פי החברות שמהן נמשכו הכספים מטעמי נוחות. אולם ההתנהלות אותה התנהלות, והאינטרסים והמניעים של הנאשמים הם אותם אינטרסים.
1381. לסיכום עניין זה, אני מרשיע את הנאשמים ב-7 עבירות של גניבה בידי מנהל (סעיף 392 לחוק העונשין); 7 עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד (סעיף 424(1) לחוק העונשין); 7 עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד (סעיף 425 לחוק העונשין).
אישום 3 (פלד) – משיכות הכספים מקבוצת פויכטונגר תעשיות ומשב
--- סוף עמוד 331 ---
1382. עניינו של אישום 3 ברמת מודעותו ומעורבותו של פלד בהליכים העובדתיים שבבסיס האישומים 1 ו-2.
1383. כזכור, בעת הרלוונטית פלד כיהן הן כיו"ר דירקטוריון פ"ת והן כיו"ר דירקטוריון משב. משתי חברות אלה בוצעו העברות כספים בהיקפים ניכרים, לקדי, מיאב, בסט בית, יד החמישה, חיל, ויסקל; וכן טענה המאשימה כי פלד אִפשר ליגרמן להחזיק בפנקס שיקים של משב ולעשות בו כרצונו.
1384. בנוסף נטען כי פלד התעלם מהתראות ואזהרות אנשי התפעול והכספים בקבוצה, שהתריעו בפניו כי מתבצעים בקבוצה מעשים חמורים בעיקר על ידי יגרמן. כל זאת, כאשר הוא מסתיר מחברי הדירקטוריון וציבור המשקיעים את מערכת היחסים הכספית הפרטית שהייתה לו עם יגרמן, ונמנע מקבלת האישורים הנדרשים בגינה.
1385. בגין כך, הואשם פלד בשתי עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד (ס' 424 לחוק העונשין); שתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד (ס' 425 לחוק העונשין); ושתי עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך שעניינו אי קיום חובות הדיווח הקבועות בסעיף 36 לחוק ניירות ערך ובתקנות בעלי שליטה.
1386. פלד טען כי בזמן אמת, לא היה מודע שגבעוני והבי באמצעות יגרמן מושכים כספים מהחברות הציבוריות לחברות הפרטיות שבשליטתם. טענתו של פלד היא כי גבעוני, הבי ויגרמן הסתירו ממנו את העברת הכספים - ואילו שנהב ואיסטריק, שלהם היה הידע והיכולת לעצור את העברות לא תקינות אלו - מילאו פיהם מים.