--- סוף עמוד 329 ---
יסודות העבירות הקלות יותר - לפי סעיפים 424 ו-425 לחוק העונשין (אשר ניתוחן מופיע בחלק הראשון של אישום זה).
1375. גם כאן, כמו באישומים הקודמים, אני קובע כי שלושת הנאשמים פעלו בצוותא. יגרמן הוביל את מהלכי הקבוצה, אך את כוחו לעשות כן שאב מהגיבוי המלא של גבעוני והבי, שחתמו על חלק מהעברות הכספים, ושהעברות הכספים נועדו לשרת את האינטרסים שלהם - בין היתר, על ידי הפחתת החוב של החברות הפרטיות שהיו בשליטתן, אשר לו היו ערבים אישית.
1376. בעת הרלוונטית, גבעוני והבי היו בעלי השליטה, דירקטורים, ומורשי חתימה במשב. יגרמן, היה נושא משרה במשב (כפי שקבעתי בפרק הדן ביגרמן כנושא משרה לעיל) ונהנה מסמכויות בלתי מוגבלות בנכסיה, באישור וגיבוי בעלי השליטה. די בכך כדי לקבוע שכל השלושה היו "מנהלים" לצורך עבירת גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין.
1377. השלושה פעלו במודע על מנת להעביר כספים מקופתה של משב בניגוד לדין תוך הסתרה של ייעוד הכספים, ומתוך ידיעה שאין כל בטחון בהחזרת כספים אלו. בכך, ביצעו הנאשמים עבירה של שליחת יד בכספי חברת משב וממילא נהגו תוך הפרת אמונים כלפיה ותוך פגיעה ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה. כאמור לעיל, די בכך שהבי וגבעוני היו מודעים לכך שהם נמצאים בניגוד עניינים, כאשר הם מאפשרים ליגרמן להוציא את כספי החברה הציבורית לחברה הפרטית שבבעלותו (כאשר לפחות חלקו מיועד להפחתת החוב לבנקים לו היו ערבים אישית), כדי להקים את יסודות העבירה של הפרת אמונים.
1378. בסיכומיו התייחס גבעוני למודעות לפגיעה בתאגיד כאחד מיסודות עבירת המרמה והפרת האמונים (שם, עמ' 306-305):
" ... החשש הגדול היה שקריסתה של חברת מיאב תביא לקריסת החברות כולן. זאת מאחר וכפי שמוסכם היום, בנק הפועלים, שהיה הנושה העיקרי של מיאב, התייחס לכלל החברות כקבוצת לוים אחת, וכרך את גורלן יחד. חשוב להדגיש כי נתון זה אינו עומד בהקשר זה למבחן אובייקטיבי: האם אכן כך היה קורה לוּ הייתה מיאב קורסת. מוכנים אנו להסכים כי בדיעבד ניתן להעלות על הדעת אפשרות שבמקרה בו רק מיאב הייתה קורסת, בנק הפועלים היה מגיב באופן שקול ומפריד בין החברות. אך לאפשרות זו אין כל משקל בהקשר זה. שהרי הנקודה המהותית היא החשש האמיתי והמוצדק של גבעוני בזמן אמת, שבמקרה שכזה, כלל החברות תפגענה אנושות. חשש זה, הוא אשר הביאו להחלטה למשוך סכומי כסף משמעותיים מקבוצת פ"ת, מתוך הבנה שזה הרע במיעוטו וכי זה נעשה באופן זמני עד אשר הפעילות הסינרגטית תיתן את אותותיה על תזרים המזומנים של החברה. זו אם כן, הייתה הבנתו של גבעוני בזמן אמת, נקייה מכל מחשבה פלילית של פגיעה בתאגיד.