"אני מעולם, מעולם, מעולם, מעולם, תכתוב חמש פעמים מעולם. לא שמעתי שכספים מפויכטוונגר או מחברה אחרת יוצאים החוצה בכדי לממן את החברות של גבעוני ודודי הבי. אף אחד לא היה מעיז לומר לי את זה כי הם היו יודעים שאני הייתי מתלונן עליהם. מעבר לזה על תשכח שבישיבה עם יהלי שפי הנושא של קדי עלה על השולחן ומאז לא ירד. מאז יש בדיקה של אבי ישראלי שבעצם תפקידה לומר האם עברו דרך קדי כספים. למיטב ידיעתי גם עם עברו כספים הם לא עברו מרגע הבדיקה של אבי ישראלי. לכן הטענה של בדיאן היא קשקוש, לא השתתפתי בישיבה כזאת, יכול להיות שהייתה ישיבה בלעדי והם דיברו על זה ביניהם, אני מעולם לא הייתי בפורום שפרט הוצאת כספים מהחברות לחברות הציבוריות אם הייתי יודע גם לא הייתי נותן את ידי לכך."
1437. אלא שהמאשימה מצביעה על שורה ארוכה של ראיות המעידות כי פלד היה מודע לדרכי המימון של רכישת משב, ולת/154. מטעמי נוחות, אקדים את המאוחר ואביא את תגובתו של פלד לכל אחת מהראיות הנ"ל:
--- סוף עמוד 346 ---
א. ת/152, ת/153 - מעידים כי פלד השתתף בישיבות עם בנק הפועלים בינואר 2002, בהן נדון הסדר פרישת ההלוואה של מיאב ובסט בית. פלד אינו מכחיש שהיה נוכח בישיבות אלה, אולם העיד כי משפנה אליו גבעוני וסיפר לו כי הבנק קשר בין המחויבויות של החברות הפרטיות לבין העבודה השוטפת של פויכטונגר תעשיות ובהיותו יו"ר משב ופויכטונגר תעשיות, נענה בחיוב לבקשתו להצטרף לפגישה שנקבעה עם הבנק ליום 13.1.2002, וזאת על אף שלטענתו, לא היה מעורה ומעורב בהתנהלות השוטפת מול הבנקים כולל בנושא האשראים, לא ברמה של הקבוצה ולא ברמה הפרטנית של החברות (פ/3.2.11, 6232, 25-1). לטענתו, מכיוון שלא היה בקיא בענייני הפגישה, הוא ישב בה על מנת לשמוע וללמוד, בלי להיות אקטיבי.
פלד הזכיר שבשתי הפגישות וביניהן קיבל את הרושם שלגבעוני והבי יש את היכולת לעמוד בהחזרים באופן אישי, וכי לא העלה על דעתו שהכסף עתיד לצאת מהחברות הציבוריות.
ב. יגרמן העיד כי פלד נכח בהמשך גם בפגישה אצל עו"ד חורש, שאותה כינה "אחת הפגישות היותר משמעותיות לאורך הפעילות" בנושא ההסדר הנרקם עם בנק הפועלים (פ/11.3.10, 5340, 4-1). פלד גם נכח בפגישה ת/48, שם שורטט בבהירות הקשר בין משאבי פויכטונגר תעשיות לבין מימון רכישת החברות.
לטענת פלד, גם אם נקבל את עדותו של יגרמן כלשונה, הרי שאין מחלוקת שבשום שלב לא עלה לדיון, לא בישיבה עם עו"ד חורש ולא בת/48, נושא של משיכות כספים מהחברות הציבוריות לטובת החוב של מיאב ובסט בית. פלד אינו מתכחש לכך שהבין שבמידה והתוכנית כפי שהוצגה בת/48 הייתה יוצאת אל הפועל, הרי שהכנסת החברות הפרטיות מיאב ובסט בית לקבוצה התעשייתית בדרך של רכישתן הייתה מביאה לסגירת האשראי שלהן. אך אין משמעות העניין שהיה עליו לנחש כי בשל העובדה שתוכנית זו לא התממשה, כספים שנמשכו מהחברות הציבוריות הוצאו לשם כיסוי חובותיהם של מיאב ובסט בית.