--- סוף עמוד 362 ---
1483. בסופו של יום מדובר במי שלקח על עצמו להיות יו"ר קבוצה שפעלה באופן מאוד אגרסיבי בשוק ההון. הוא היה ה"פנים" של קבוצה שהשתלטה על לא פחות משמונה חברות ציבוריות בפרק זמן קצר ביותר תוך שימוש במינוף גבוה במיוחד. הוא אינו בפוזיציה בה הוא יכול לטעון שלא הבין מה קורה בקבוצה.
1484. קראתי בעיון את סיכום הישיבה שערך פלד עם עו"ד הייק (נ/74) ואת עדותו בנושא. פלד למעשה טוען למעין הסתמכות על חוות הדעת שקיבל מעו"ד הייק, ולטעות במצב הדברים - גם במישור העובדתי וכמובן במישור המשפטי של האישורים שנדרשו על מנת לבצע את העברות הכספים שבוצעו כדין.
1485. במסגרת הדיון באישום 2 התייחסתי בהרחבה לטענת ההסתמכות של יגרמן, שגם הוא ביקש להסתמך על חוות דעתו של הייק, וקבעתי כי נוכח העובדה ששוכנעתי כי יגרמן צייר בפני עו"ד הייק תמונה עובדתית מגמתית ששימשה אותו בחוות דעתו, הוא אינו יכול לבקש להסתמך עליה - בייחוד כאשר נמנע במכוון מלהביא את עו"ד הייק לעדות.
1486. הדברים נכונים, אם כי במידה פחותה, גם לעניינו של פלד. כפי שכבר הרחבתי בפרק המבוא, פלד, ביחד עם גבעוני והבי - הפקידו את ההגה של קבוצת החברות בידי יגרמן. כאשר ישב פלד עם עו"ד הייק, הוא ידע, והיה עליו לדעת, שיגרמן הוא זה שהזין את עו"ד הייק בנתונים והעובדות עליהן ביסס את עמדותיו. פלד לא סיפר לעו"ד הייק, מיוזמתו, אודות קשריו העסקיים והכספיים עם יגרמן, ודאג להסתיר את טיבם ומהותם של קשרים נמשכים אלה מחד גיסא, ולטעון כי הסתמך על חוו"ד איש מקצוע שלא ידע דבר וחצי דבר על הקשר עסקי/כספי המתמשך בין פלד ליגרמן מאידך גיסא.
1487. פלד טען שהתלבט אם להגיש תלונה במשטרה לאחר שגילה, בחודש יוני 2002, כי יש חשש לכשלים בהתנהלות הקבוצה. אולם, לאחר שהתייעץ בעניין עם עו"ד הייק, עו"ד חורש ורו"ח בראל, החליט שאין מקום לכך כיוון שאלו הסבירו כי לא מדובר בחשדות פליליים, אלא באי סדרים ניהוליים גרידא.
1488. אינני יכול לקבל את טענתו של פלד בעניין זה. ראשית, העובדה שהתייעץ עם כ"כ הרבה גורמים באשר לאפשרות של הגשת תלונה במשטרה, מצביעה בעיני על כך שידע הרבה יותר מכפי שהוא טוען שידע. מדובר במי שהיה מפכ"ל המשטרה - הוא ידע בדיוק מה מצדיק הגשת תלונה ומה אינו מצדיק זאת. ההתלבטות של פלד מלמדת שהיה לו, למצער, חשד כבד כי מתבצעות בקבוצה עבירות פליליות - לא אי סדרים ולא כשלים ניהוליים.