1502. אשר לעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד על פי סעיף 425 לחוק העונשין. בעיני ניתן לומר מעבר לכל ספק סביר כי פלד הפר אמונים כלפי החברות שהיה אמור לעמוד בראשן כיו"ר הדירקטוריון. כך בעצם העובדה שהסתיר מבעלי התפקידים השונים בחברות אלה (כמו גם מעורכי דינה החיצוניים ורואי החשבון המבקרים שלה) את מערכת יחסיו הפרטית עם יגרמן; והעובדה שאפשר ליגרמן לעשות בחברות הציבוריות כבשלו – מבלי להתייחס כראוי לפניות שנהב ואיסטריק בשלב ראשון, ובהמשך גם רואי החשבון וראט, מקימים את הרכיב ההתנהגותי של עבירה זו.
1503. גם נוכחותו של פלד בישיבות שנערכו עם בנק הפועלים (ת/152, ת/153) מביאה אותי למסקנה שבעת הרלוונטית ידע פלד כי "שותפיו", גבעוני והבי התחייבו, באופן אישי, להעביר סכומים לא מבוטלים לחשבונות ההלוואה של מיאב ובסט בית לבנק הפועלים. עם זאת, פלד טוען כי לא העלה על דעתו שהכוונה היא להזרים את הסכומים הנ"ל מתוך קופת החברות הציבוריות. אף אם אלך לשיטתו של פלד, הרי שמרגע ששמע שיוּדע שכספים משמעותיים עוברים מקופת החברות הציבוריות בקבוצה, לקופת החברות הפרטיות השולטות בה - היה צריך להיכנס לעובי הקורה - ולא עשה כן.
1504. לאור האמור לעיל, אני מרשיע את פלד בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, על פי סעיף 425 לחוק העונשין.
1505. אשר לעבירות הדיווח המיוחסות לפלד באישום זה. מצאתי כי אין תכלית ראויה לדון באלה במסגרת הדיון כאן. פלד מואשם במסגרת אישום 6 על העובדה שהעסקה עם יגרמן לא אושרה כדין ולא דווח אודותיה לציבור. באישומים 11-10 הוא הואשם בעיכוב הדוחות הכספיים של פויכטונגר תעשיות ומשב בכוונה להטעות משקיע סביר. נדמה לי כי אישומים אלה חופפים במידה רבה את האישום כאן - שלושתם עוסקים במחדלו של פלד להביא לידיעת הציבור את המידע המלא והרלוונטי על פי הדין, הן של מצב החברות, והן של מערכת היחסים הכספית הפרטית בינו ובין יגרמן. בנסיבות אלה אינני מוצא לנכון לדון בעבירה זו גם במסגרת אישום זה.
1506. לסיכום פרק זה אציין כי בפרשה דנא, הצטיירה בפניי דמותו של רפי פלד כאדם בקיא ומנוסה בענייני ניהול שפעל "כטירון" בתחום שוק ההון. ממי שמילא תפקידים כה בכירים בשירות
--- סוף עמוד 366 ---
הציבורי ועמד בצמתים המרכזיים של מערכות השלטון, ניתן וראוי לצפות שלאחר שהעמיד עצמו בראש קבוצת משקיעים ששמה לעצמה מטרה להשתלט על חברות ציבוריות שפועלות בתחום הבינוי/ תשתיות/ גימור (ולהקים קבוצה מתחרה לקבוצת אלקטרה שהייתה אז הגורם הדומיננטי בשוק), יפעל בשקיפות מלאה גם בחזית מול הבנקים וגורמי חוץ, אך גם בתוך הבית פנימה – כלפי בעלי המניות של אותן חברות. זאת על ידי כך שיקפיד על קיום כל החובות המוטלות על חברות ציבוריות על ידי המחוקק או הרגולטור.