· לאחר מכן יצאו מחשבונה של קדי סכום של 1,812,500 ש"ח וסכום של 1,750,000 ש"ח (ת/111).
· 750,000 ש"ח הועברו ישירות מחשבון מיאב לחשבונו של יגרמן.
1534. בשלב מסוים פויכטונגר תעשיות נכנסה להקפאת הליכים עקב אי יכולתה לעמוד בחובותיה. בעדותו של בדיאן הוא ציין כי הערבות דנא הייתה אלמנט חשוב בדרך לכך (פ/21.6.07, 978, 19-16).
1535. כאשר UMI ביקשה לממש את הערבות שניתנה לה, החל מאבק משפטי בין פויכטונגר תעשיות לבין UMI ובנק הפועלים. מאבק זה הסתיים בפסק דין שבו קבע בית המשפט, מפי כב' השופטת אלשיך, כי על אף ההתנהלות הפגומה שהביאה להוצאת הערבות, על פויכטונגר תעשיות לשלם את הכספים (בש"א 16920/02 רו"ח חן ברדיצ'ב נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 20.2.2003) בעמ' 128, 136-135):
"מדובר בקבוצת חברות שלמה אשר ענייניה נוהלו באופן תמוה ביותר, אם להתבטא בעדינות, וככל שנוקף הזמן ונחשפות עובדות נוספות כך הולך ומתברר כי כמעט וננקטה בה "שיטה" של הוצאת ערבויות בנקאיות 'צולבות' (קרי, חברת קבוצה א' הוציאה ערבות לטובת חברת קבוצה ב', בעניינים אשר לכאורה כמעט ולא נגעו לניהול עסקיה שלה) בסכומים גבוהים ביותר, באופנים שספק גדול אם נעשו כדין.
...
יתרת הפגמים שנפלו בהליך הפנימי של הוצאת הערבות, לרבות הטענות בדבר היותה בלתי תואמת הגיון כלכלי, ומחוץ למסגרת עסקי החברה, והטענות בדבר מעורבותו התמוהה של מר טל ייגרמן בהוצאתה, אין בהן, כפי שהוסבר אף קודם לכן, כדי לשלול את זכויות המשיבה (UMI), אשר אין חולק כי איננה, ולא הייתה, חלק
--- סוף עמוד 372 ---
מקבוצת "פלד-גבעוני", ולא הוכח בפני כי לבעלי השליטה שלה היה חלק כלשהו בפסול הלכאורי אשר נפל ביחסים הפנימיים שבין חברות הקבוצה."
טענות הצדדים
טענות המאשימה
1536. טענתה המרכזית של המאשימה, אשר חופפת לשני האישומים, נוגעת לשימוש שעשו הנאשמים בכספי המקדמות. לטענתה, רוב ניכר מאותם כספים נותב לטובת צרכיהם האישיים של הנאשמים. בנוסף, בשני האישומים המאשימה טענה כי הערבויות הושגו שלא כדין, תוך מרמה והפרת אמונים.
1537. בנוגע לערבות UMI טענה המאשימה כי הערבות היא מחשבון פויכטונגר תעשיות, כאשר לזו האחרונה אין כל קשר עסקי לUMI, ובפרט לא לעסקה הנדונה. לטענת המאשימה, כפי שטענה גם בנוגע לאישומים האחרים, המנגנון התשקיפי לא חל "כלפי מעלה" ולכן לא מועיל להגנת הנאשמים (ראו דיון במסגרת אישום 1).