1538. המאשימה הוסיפה כי יגרמן וגבעוני ידעו כי מיאב לא תעמוד בהתחייבויותיה וכי הערבות תתגלגל לפתחה של פויכטונגר תעשיות. זאת ועוד, לטענת המאשימה, חלק עיקרי מהמקדמה שימש על מנת לכסות את חובה של מיאב לבנק הפועלים ובכך למנוע את מימוש הערבות האישית עליה היה חתום גבעוני.
1539. כן טענה המאשימה כי הוצאת הערבות מפויכטונגר תעשיות היוותה עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעלי השליטה בה, כאשר לבעלי השליטה עניין אישי בעסקה, ולפיכך, היה עליה לעבור את המשוכות הנדרשות בהתאם.
1540. בנוגע לערבות ס.נ טענה המאשימה כי מדובר בעסקה פיקטיבית שמטרתה האמיתית הייתה העברת כספים ליגרמן, כאשר הנערבת לכספים היא פויכטונגר תעשיות.
1541. גם כאן, לטענת המאשימה, הנאשמים היו מודעים למצבה הכלכלי הקשה של מיאב וידעו או למצער יכלו לצפות, כי הערבות תמומש וכי פויכטונגר תעשיות תהיה זאת שתישא בתוצאות ובהוצאות.
1542. חשוב להדגיש, כי על אף העובדה שנסיבות אישום 4 ואישום 5 דומות והם יידונו במאוחד, יש הבדל משמעותי בין שני האישומים אשר בגינו, באישום 4, המאשימה ביקשה להאשים את גבעוני, הבי ויגרמן בגניבה. השוני נובע מכך שבאישום 4 מדובר, לשיטת המאשימה, בעסקה
--- סוף עמוד 373 ---
פיקטיבית שבאה לעולם לתכלית אחת ויחידה - העמדת כספים לנאשמים על חשבון החברות הציבוריות. ואילו באישום 5 דובר בעסקה אמיתית בין UMI למיאב - אלא שלא היה מקום לשימוש שעשו הנאשמים בפויכטונגר תעשיות, חברה ציבורית, על מנת לקדם את האינטרסים של מיאב, גבעוני ויגרמן.
טענות יגרמן
1543. ראשית טען יגרמן כי מיאב היא חברה קשורה לפויכטונגר תעשיות, כך שהמנגנון התשקיפי פועל גם "כלפי מעלה", ותקף גם לצורך מתן ערבויות עבור מיאב. כבר הכרעתי באישום 1 לעיל כי אין בטענה זו ממש.
1544. יגמרן טען גם כי המאשימה לא פרטה מספיק על התקיימותם לכאורה של יסודות עבירת הגניבה, וכי יש ערפול רב בעמדתה. הוא טען כי בהיעדר פירוט, אין בפניו את הכלים המתאימים להתגוננות אפקטיבית. יגרמן טען טענות דומות גם לעניין יתר העבירות שבהן הואשם באישומים אלו, היינו עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.
1545. בנודע לשימוש שנעשה בכספים טען יגרמן שהכספים - הן ממקדמת UMI והן ממקדמת ס.נ - נוצלו לטובת קבוצת החברות כפי שמתואר בנ/56 - טופס שהוכן על ידי יגרמן שמתאר את דרכם של הכספים שהגיעו ממקדמות ס.נ וUMI - ולא כפי שטענה המאשימה, שהכספים, או למצער מרביתם, הגיעו לידהם הפרטיות של הנאשמים. בהקשר זה הצהיר יגרמן שאף אגורה מאותן מקדמות לא הגיעה לכיסו.