1546. בנוסף, לטענת יגרמן, ההסכם עם ס.נ לא התחזה מעולם להיות הסכם בנייה, והוא, מהרגע הראשון, הצהיר בפה מלא כי עסקינן בהסכם הלוואה. יגרמן עמד על כך שטענת התביעה אינה מדויקת - לא מדובר בהסכם "פיקטיבי", באשר ההסכם שריר וקיים. לטענת התביעה, לעומת זאת, מדובר בהסכם שאינו "במסגרת פעילות עסקית תקינה", ובכך מתבטאת הפיקטיביות שבו. לפי יגרמן, אין בכך כדי להפוך את ההסכם ל"פיקטיבי" וכך אין טעם להבחנה בין האישומים, ובפרט לניסיון המאשימה להאשים את יגרמן בגניבה באישום הרביעי.
טענות גבעוני
--- סוף עמוד 374 ---
1547. גבעוני טען לחוסר מעורבות שלו, הן בהסכם עצמו והן בהוצאת הערבות. לטענתו, הוא שימש אך כ"רוח גבית" לבקשותיו השונות של יגרמן. הוא רק אישר את הדברים - כמעין חותמת גומי שחתימתו נדרשת באופן פורמאלי - ולא יזם או ביקש אותם, ועל כן אין לראות בו כשותף למעשים מושא האישומים דנן.
1548. גבעוני טען כי בעיניו, כל החברות - הן הפרטיות והן הציבוריות - פעלו כיחידה אחת. לאור זאת, ולאור העובדה שגם פויכטונגר תעשיות הייתה במצוקה כלכלית, קבלת סכום של 3 מיליון ש"ח אשר ישמשו את הקבוצה וישפרו לטווח הקצר לפחות את תזרים המזומנים בה, עלתה בקנה אחד עם האינטרסים של כולם, גם של פויכטונגר תעשיות. גם טענה זו נדחתה על ידי כבר באישום 1 לעיל.
1549. בתפיסתו של גבעוני, לגבי שני האישומים, כל המקדמות שקיבלו היו למטרה אחת ויחידה שהיא תמיכה בקבוצה, ולא שימוש פרטי בכסף. גבעוני ראה את סכומי המקדמה כאילו הם נכנסים לקבוצה, ולא לכיסיו או לכיסו של יגרמן.
1550. בכל הנוגע למהות ההסכם בין בסט בית לס.נ, גבעוני טען כי האמין באמת ובתמים כי הסכם הבניה עתיד להתרחש בין הצדדים.
1551. גבעוני חזר גם כאן על הסתמכותו המלאה על יגרמן, ועל כך שלא היה מודע בזמן אמת לטיב פעולותיו. לטענתו, הוא לא ידע על הקשר בין חובו של יגרמן לסידי לבין הוצאת הערבות, ואף לא קישר בין השיק שיצא מחשבונה של פויכטונגר תעשיות לבין שיק המקדמה על סך 2,004,000 ש"ח.
1552. באשר לאישום 5 טען גבעוני, כי ראה בכספים שהגיעו לקדי ככספים שנועדו "לתמוך בקבוצה כולה" (פ/8.12.10, 5008, 9-6)
טענות הבי
1553. הבי, אשר טענותיו נוגעות רק לערבות ס.נ בה הואשם, טען כי הוא לא היה "בסוד העניינים". כדרכו, טען הבי כי ברגע שיגרמן אמר שזה בסדר, הוא חתם על כל מה שהתבקש לחתום. בקצרה, טענתו העיקרית של הבי היא כי הוא לא ידע ולא הבין מה מתרחש סביבו, ועל כן, לא ניתן לייחס לו אחריות פלילית.