265. אישום 5 - גבעוני הודה כי נקשר הסכם בין מיאב ל-UMI, אך טען כי לא טיפל כלל בנושא קבלת הערבות.
266. אישום 6 - גבעוני הכחיש את האמור באישום זה. מבחינתו נערך הסכם הלוואה עם יגרמן שהוא תקין, חוקי לחלוטין, וקיבל אישור של חוות-דעת משפטית מפורטת.
267. אישום 7 - גבעוני כָּפר, וטען כי לא ידע דבר על עריכת השֵׁיקים שנמשכו מפויכטונגר תעשיות לטובתו, ונסיבות הוצאתם ומסירתם אינן ידועות לו כלל.
268. אישום 9 - פרק א': גבעוני כָּפר בפרק זה וטען, כי לא מדובר ב"עסקה חריגה" כהגדרתה בחוק החברות. חווֹת-הדעת המשפטיות שהתקבלו קבעו כי העסקאות שבוצעו היו במהלך העסקים הרגיל של החברה, ולא השפיעו מהותית על עסקיה. לשיטתו, הוא לא היה "בעל שליטה", ולכן לא יכול היה לכוון את הפעילות. גבעוני כָּפר בפרקים ב'-ד' לאישום זה, בכפוף להסתייגויות שהשמיע באישומים הרלוונטיים הקשורים לאישום זה.
לעניין החלק הכללי לאישומים 10-12, טען גבעוני כי לא היה מצוי בצד הפורמאלי של הפעולות הנטענות באישומים אלה. הוא נעדר הבנה בתחום, לא היה מעורב כלל בפעילות פויכטונגר השקעות, והיה מעורב באופן חלקי ביותר בפעילות משב. נטען, כי לא נעשה דבר כדי להסתיר מציבור המשקיעים פרט כלשהו.
269. אישום 10 - בנוגע לדוחות כספיים של פויכטונגר תעשיות - גבעוני לא כָּפר כי רואי-החשבון של קבוצת פויכטונגר תעשיות, משרד קוסט פורר, ביצעו סקירה של הדוחות הכספיים, אך טען כי הסיבה לאי-פרסום הדוחות בזמן נבעה מעיכוב כתוצאה ממחלוקת עם רואי‑החשבון, כאשר הועלו חווֹת-דעת סותרות, ומתוך ניסיון לפתור את המחלוקות. גבעוני המשיך וטען כי לא הייתה כוונה לקבל במירמה את הנחת דעתם של רואי-החשבון. הוא טען כי למיטב ידיעתו, כל
--- סוף עמוד 45 ---
השינויים בספרי החשבונות בוצעו במהלך העסקים הרגיל. גבעוני לא נתן כל הוראה להכין רטרואקטיבית מסמכים כלשהם, אלא פעל לפי הנחיית רואי-החשבון, לצורך הכנת הדוחות הכספיים. כל שידע היה כי יש ויכוח בין רואי-החשבון אשר נקטו גישות שונות באשר למחלוקות החשבונאיות. עוד נטען, כי הוא לא מסר לעו"ד הייק מידע כלשהו, ולפי הידוע לו לא הועבר לעו"ד הייק מידע עובדתי מטעה וחסר. משכך, מבחינתו חוות-הדעת המשפטית הייתה מחייבת. לבסוף נטען, כי לא הוא העביר את חוות-הדעת לרואי-החשבון, וממילא לא היה בחוות-הדעת, לפי מיטב ידיעתו, יסוד של מירמה כלשהי.
270. אישום 11 - לטענת גבעוני לא הייתה לו מעורבות בעניין, ורואי-החשבון מעולם לא פנו אליו או שוחחו איתו. לגירסתו, אי-הגשת הדוחות נבעה ממחלוקות עם רואי-החשבון, שמנעו הגשתם במועד.