--- סוף עמוד 396 ---
1661. לסיכום, אני מרשיע את הנאשמים באישום זה כדלקמן:
גבעוני, הבי, פלד ויגרמן - עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד (סעיף 424(1) לחוק העונשין). מירמה והפרת אמונים בתאגיד (סעיף 425 לחוק העונשין). עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.
אישום 7 (גבעוני, הבי ויגרמן) – משיכת שיקים מפויכטונגר תעשיות
1662. עניינו של אישום 7 הוא בשלושה שיקים על סך 2 מיליון ש"ח כל אחד, שנמשכו מחשבונה של פויכטונגר תעשיות לפקודת גבעוני (ת/369; ת/372א; ת/372ג).
1663. שיקים אלו הגיעו בסופו של דבר לידי ד"ר אדגר מימון שלאחיו, יוסף מימון ז"ל, היה יגרמן חייב כספים רבים. שניים מהשיקים לא הופקדו מעולם, ואילו השלישי לא כובד כיוון שד"ר מימון ניסה להפקידו כאשר פויכטונגר תעשיות כבר הייתה בהקפאת הליכים.
1664. המאשימה אף טענה כי יגרמן זייף את חתימות ההיסב בגב השיקים בעת שמסר אותם לד"ר מימון.
1665. הצדדים חלוקים באשר לדרך שעברו אותם שיקים עד שהגיעו לידי ד"ר מימון. לטענת המאשימה, יגרמן קיבל את השיקים לידיו שלא כדין, והסב אותם, גם כן שלא כדין, לפקודת מימון, על מנת לקדם את ענייניו האישיים על חשבונה של החברה. גרסה זו נתמכת, במידה
--- סוף עמוד 397 ---
רבה, בגרסתם של הבי וגבעוני, הטוענים כי הם חתמו על השיקים והעבירו אותם לידי יגרמן, על מנת שישמשו כשיקים לביטחון - ולא ידעו כי הוא מנצל אותם לטובתו האישית.
1666. גרסתו של יגרמן מורכבת יותר, והשתנתה לאורך ההליך כפי שיפורט להלן. אולם, בכל גלגוליה, יגרמן שמר על עקביות בטענה כי השיקים, בעת שהוצאו, לא שימשו את אותו ברמה האישית, אלא נועדו להזרים לפויכטונגר תעשיות מימון שהיה נחוץ לה כאוויר לנשימה.
1667. בגין עובדות אישום זה, מואשם יגרמן בעבירות של גניבה בידי מנהל (ס' 392 לחוק העונשין) וגניבה בידי מורשה (ס' 393 לחוק העונשין), וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות (ס' 418 לחוק העונשין). גבעוני, הבי ויגרמן מואשמים במרמה והפרת אמונים בתאגיד (ס' 425 לחוק העונשין).
טענות הצדדים והראיות
1668. המאשימה ציינה כי החקירה שהובילה לאישום זה החלה רק לאחר שקיומם של השיקים התגלה, במקרה, לאחר שחקירת הרשות הסתיימה, כאשר השיק ת/369 הוצג לפירעון בבנק בחודש מרץ 2003. עניין זה רלוונטי, שכן בין גרסתו של יגרמן ביחבא"ל (ת/3ז) לבין הגרסה שהעלה בבית המשפט, היו פערים משמעותיים ביותר.