1676. כך, על קצה המזלג, ניתן להתרשם כי יגרמן מתמרן את החקירה שלו, מבלי לתת תשובות לשאלות המפתח, תוך שהוא מפנה לתשובות עבר - שלא ניתנו מעולם. על אף שהותיר שאלות רבות ללא מענה, יגרמן דבק בגרעין גרסתו לאורך כל החקירה. לטענתו הוא ניסה לגייס כסף לפויכטונגר תעשיות מידי יוסי מימון ולשם כך נתן לו את השיקים. הוא סירב להסביר מדוע משך את השיקים לפקודת גבעוני, אך סיפר כי השיקים הנ"ל היו ראשית בחזקתו של הבי, ורק לאחר שהלה לא הצליח לגייס בעזרתם מימון לחברה, הוא העבירם ליגרמן - שגם הוא כשל במשימה זו. רמז בודד שנותן יגרמן במהלך חקירתו במשטרה לגרסה אותה יעלה בהמשך, ניתן למצוא בשורות 508-505:
--- סוף עמוד 401 ---
"שאלה: מה היתה מידת פעילותך בחשבון 39063 שרשום על גב הצ'ק?
תשובה: את רב יתרת החובה בחשבון זה אני כיסיתי בכך שהכנסתי לו כסף.
שאלה: מדוע?
תשובה: איני מעוניין לענות על כך בשלב זה."
1677. בחלוף ארבע שנים, בבית המשפט, הציג יגרמן תמונה עובדתית שונה מאשר זו שהציג בחקירתו. ביום 7.12.2008 התקיים, לבקשתו של יגרמן, דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי. באותו דיון, פרש עו"ד חן, שהיה סנגורו של יגרמן באותה תקופה, את גרסתו של יגרמן באשר לעובדות כתב האישום כולו, ובכללן גם אישום זה (פ/7.12.08, 3155-3152). בסיכומיו, ציטט יגרמן בהרחבה מהדיון, ובכך ביקש להראות כי גרסתו הובאה לידיעת המאשימה עוד במהלך פרשת התביעה בתיק, שטרם הסתיימה באותו שלב.
1678. לפי הגרסה שהעלה באותו דיון, ובה דבק יגרמן בעדותו הראשית ובסיכומיו, בחודש יוני 2002 הייתה פויכטונגר תעשיות במצב קשה מאוד מבחינה תזרימית. באותה עת, יצר הבי קשר עם מכר שלו, מר אבי לוזון, מי שניהל את הסניף המרכזי של בנק דיסקונט בחיפה. לטענת יגרמן, לוזון הסכים לנכות להבי שלושה שיקים בסך שישה מיליון ש"ח במרווח של 75%, ולהעביר לו תמורתם מהבנק 4.5 מיליון ש"ח, שהועברו לקופת פויכטונגר תעשיות ביום 12.6.2002. בהתאם, הופקדו השיקים בחשבונם של הבי וגבעוני באותו סניף, לביטחון. בחודש אוגוסט 2002, כאשר פויכטונגר תעשיות נכנסה להקפאת הליכים, היה ברור שהשיקים לא ייפרעו, ולכן הבנק הפעיל לחץ על הבי על מנת שיחזיר את ההלוואה. בשלב זה "יגרמן גייס שלושה וחצי מיליון שקל בשוק האפור שאותם הוא הזרים לחשבון הבנק בדיסקונט" (עו"ד חן, בא כוחו של יגרמן - פ/7.12.08, 3153), מה שהשאיר חוב של 1.2 מיליון ₪ (בהתחשב בריבית) שעליו נתבע הבי על ידי הבנק באופן אישי. בשלב הזה, "טל גייס את הכסף באופן אישי, הוא קיבל אותו לידיו. ומכיוון שהוא רצה לתבוע את פ.ת... העביר אותם ליוסי מיימון לאח של העד שהיה כאן אדגר מיימון על מנת שיתבע אותם" (עו"ד חן - שם, 3154). כך, טוען יגרמן כי בשעה שהעביר את השיקים לידי ד"ר מימון, הוא החזיק בהם כדין.