1722. אשר לעבירות הגניבה שיוחסו ליגרמן באישום זה (לניתוח העבירות ראה הפרק הדן באישום 1 לעיל), אני מוצא שבנסיבות אישום זה, יש מקום להרשיע את יגרמן בגניבה בידי מנהל (ס' 392 לחוק העונשין). אזכיר כי הסעיף קובע כך: "חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב
--- סוף עמוד 412 ---
דבר שהוא נכס התאגיד, דינו - מאסר שבע שנים." מיסודות עבירה זו הוא כי הנכס נמסר כדין לידי הגונב. כאמור בפרק הדן בעבירה זו במסגרת אישום 1, "החזקה כדין" יכולה להיות גם סמכות נחזית או סמכות לשיטתם של מוסרי החזקה (כאמור בדיון במסגרת אישום 1). בענייננו, במסגרת פעולתו של יגרמן כנושא משרה בפויכטונגר תעשיות הוא פעל (בידיעת ובהסמכת בעלי השליטה בחברה) להשגת מימון עבורה, וביצע פעולות בכספים ובנכסים שלה. לכן, עצם החזקת השיקים על ידי יגרמן (בניגוד לשימוש שעשה בהם) הייתה כדין. עם זאת, לא יכול להיות ספק כי הסבת השיקים, ללא ידיעתה של החברה או אפילו ידיעת בעלי השליטה שלה, ומסירתם לצד שלישי כפי שנעשה בענייננו, היווה גניבה של יגרמן מכספי החברה.
1723. אמינה עליי עדותו של ד"ר מימון לפיה הוא קיבל את השיקים מידי יגרמן כנגד חובות שיגרמן חב לאחיו. זאת בניגוד לטענה שהשמיע יגרמן בחקירתו ביחבא"ל – לפיה השיקים נמסרו לד"ר מימון כנגד עסקת מימון לפויכטונגר תעשיות שלבסוף לא יצאה אל הפועל.
1724. בכך גנב יגרמן נכס של התאגיד - התחייבות של פויכטונגר תעשיות לפרוע את השיקים הנ"ל. בסיכומיו טען יגרמן כי מסר את השיקים לד"ר מימון לאחר שפויכטונגר תעשיות כבר הייתה בהקפאת הליכים וממילא לא יכול היה מימון לעשות בהם שימוש. טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה. ה"דבר" שנגנב הוא התחייבות החברה. העובדה שהחברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבות שהתחייב יגרמן בשמה אינה רלוונטית.
1725. פ"ד 232/93 מדינת ישראל נ' הרנוי, פ"ד מז(5), 797, 813 (1993) הבהיר בית המשפט כי "הדבר הניתן להיגנב" היא הגדרה גמישה החלה גם על נכסים בלתי מוחשיים:
"את עבירת הגניבה - בכפיפות ללשונה - יש לפרש על-פי תכליתה. הגבלת מושא הגניבה לנכס מוחשי אינה מתחייבת מלשון סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין. המילים "דבר הניתן להיגנב" הן גמישות. אין בהן הגדרה חד משמעית של הנכסים הנכנסים לגדרן, ואין אפוא מניעה מלפרשן על-פי תכליתה של ההוראה...
נראה לי אפוא, כי יש לכלול בדיבור "דבר הניתן להיגנב" גם זכויות ונכסים לא מוחשיים."
1726. לאור האמור לעיל, אני מרשיע את יגרמן בגניבה בידי מנהל. כפי שקבעתי באישום 1, הרשעה בגניבת מנהל מהתאגיד מייתרת את הצורך לדון בעבירת גניבה בידי מורשה, ומקימה ממילא את יסודות עבירת הפרת האמונים בתאגיד (עבירה שאת יסודותיה ניתחתי במסגרת הדיון באישום 2 לעיל).