--- סוף עמוד 413 ---
1727. יצויין כי במקרה זה, ה"פגיעה" ביכולתו של התאגיד לעמוד התחייבויותיו לכאורה אינה טריוויאלית, שכן בעת הרלוונטית, הייתה החברה נתונה בהקפאת הליכים. אולם בעייני הדבר אינו מעלה ואינו מוריד – הקפאת הליכים אינה מאיינת את חובת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. היא אמנם מקימה מכשול בפני נושי החברה, אולם עצם קיומו של החוב שריר וקיים. על כן, אין נפקא מינה בעיניי שהשיק נמסר בעת שהחברה הייתה בהקפאת הליכים במועד שבו ניסה ד"ר מימון להפקיד את השיק.
1728. על כן, אני מרשיע את יגרמן בעבירות גניבה בידי מנהל, זיוף בנסיבות מחמירות, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד שיוחסו לו באישום זה.
אישום 8 (יגרמן) – משיכת שיק ממשב
1729. עניינו של אישום זה בשיק בודד על סך 14.5 מיליון ש"ח (ת/377) שיצא מחשבון משב לפקודתו של טל יגרמן. לטענת המאשימה, יגרמן זייף את חתימתם של הבי וגבעוני על השיק, והטביע עליו את חותמת החברה. את השיק מסר יגרמן, לאחר שחתם עליו חתימת היסב, למר דן גולדשטיין (להלן: "גולדשטיין"), מי שהיה באותה עת יו"ר ובעל השליטה בחברת פורמולה, ואשר יגרמן היה חייב לו כסף רב.
1730. בגין מעשיו אלו עתרה המאשימה כי בית המשפט ירשיע את יגרמן בעבירה של גניבה בידי מנהל (ס' 392 לחוק העונשין); גניבה בידי מורשה (ס' 393 לחוק העונשין); וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות (ס' 418 לחוק העונשין).
1731. בסיכומיו, יגרמן כמעט שלא מתייחס לטענות המאשימה במישור העובדתי, אלא ממקד את הטענות שלו בטענה כי האישום לוקה בכשל לוגי, שכן השיק שנמסר לגולדשטיין נמסר לו מתוך הבנה הדדית שלא ניתן יהיה לפרוע אותו. זאת כיוון שהשיק ניתן למר גולדשטיין על תנאי. לטענתו, העסקה מושא השיק לא יצאה בסופו של דבר לפועל, ולכן לא הייתה למר גולדשטיין כל זכות בשיק.
1732. לטענת יגרמן השיק מעולם לא נפרע ואף לא יכול היה להפרע ללא הסכמת משב, ולכן לא ניתן להאשים את יגרמן בגניבה מהחברה.
העובדות וטענות הצדדים
--- סוף עמוד 414 ---
1733. אין מחלוקת בין הצדדים שהשיק המדובר נמשך מפנקס השיקים של משב שהוחזק על ידי יגרמן (ת/301), נרשם על ידו - לפקודתו, והוא זה שחתם על חתימת ההיסב (פ/29.12.10, 5879, 25-8). עם זאת, יגרמן מכחיש כי חתם על השיק בשמם של הבי וגבעוני.
1734. יגרמן גם לא מכחיש כי באופן אישי לא היה זכאי לסכום הרשום בשיק, ושבעת שהשיק נמסר לגולדשטיין, גם הוא לא היה זכאי לסכום הנ"ל, וכן כי לא היה אישור דירקטוריון למסירת השיק ליגרמן או לגולדשטיין (פ/29.12.10, 5882-5880). אולם הוא טוען, כי השיק נמסר לגולדשטיין, בקשר עם תמיכה שלו בפורמולה לטובת יסקל, חברה שבה היה למשב עניין מיוחד. יגרמן טוען עוד כי, מכיוון שהתמיכה הנ"ל לא יצאה לפועל בסופו של דבר, גולדשטיין לא יכול היה להפקיד את השיק, ולכן לא התרחש אירוע המצריך את אישורו של איש.
1735. הצדדים הגישו את הודעתו של גולדשטיין (ת/1186), ואת מכתבו של גולדשטיין מיום 13.5.2002 (ת/376) בהסכמה לאמיתות תוכנם וכן את מכתב העדכון מישיבת ההכנה ששלחה התובעת לסניגורים ביום 4.12.2007 (ת/1187).
1736. הודעתו של גולדשטיין ביחבא"ל נגבתה ביום 4.5.2004. היא הוגשה תוך הסכמה לתכנה, אולם חלק מהאמור בה הושחר. במהלך חקירתו, סיפר כי קבוצת פלד גבעוני פנתה אליו על מנת לרכוש את מניות פורמולה שהיו בבעלותו. מבלי להיכנס לפרטים, נציין כי בסופו של דבר, רק חלק מהעסקה יצאה לפועל, כאשר מתוך 17.4% ממניות פורמולה שהתכוונה הקבוצה לרכוש, היא רכשה בסופו של יום רק 6.4% תמורת 25 מיליון דולר.
1737. גולדשטיין התייחס גם לעסקים נוספים שהיו לו עם יגרמן:
"במהלך השנים החל מסוף 2001 ועד היום, במסגרת של הלוואות שנתנו לו בתמורה לצ'קים שהוא הפקיד אשר מרביתן חזרו או שהתבקשתי לא להפקידן כי הם יחזרו או בתמורה לקרקעות בנווה צדק ובפ"ת אשר בדיעבר הסתבר שיש עליהם עיקולים ומשכנתאות ואי אפשר לממש שום דבר, הועברו לו כספים שלהערכתי הגיעו עד היום לסכום מצטבר של 20 מיליון ש"ח".
1738. אשר לשיק ת/377 עצמו, גולדשטיין לא זכר את סכום השיק במהלך חקירתו. כך התייחס לשיק שנתן ליגרמן בחודש דצמבר (ת/1186, 4, 108-105):
"בסוף חודש דצמבר כאשר הוא ביקש ממני להעביר לו 6 מ' כנגד צ'ק של 6 מ' ₪ של חב' משב דחוי ל-10 ימים וזאת כדי שיוכל להעביר את סוף השנה בה מצטברים כל מיני עלויות וריביות ואני הסכמתי וכאשר באתי לפדות את הצ'ק הוא צלצל אליי ואמר לי שאין כיסוי ושאני לא יפקיד את הצ'ק."
--- סוף עמוד 415 ---
1739. אולם, מספר ימים מאוחר מכן, שלח גולדשטיין מכתב לחוקר שגבה את הודעתו והבהיר כי הכוונה שלו הייתה לשיק ת/377 ואף הוסיף צילום שלו:
"נראה לי שזכרוני איננו כפי שהיה, וסכומו של השיק (שנח במגירתי קרוב לשנתיים וחצי) איננו כפי שציינתי בחקירה, אלא על סך של 14,500,000 ש"ח."
1740. במכתב העדכון ששלחה ב"כ התובעת לסניגורים, ביום 4.12.2007 (ת/1187) שגם הוא הוגש בהסכמה לתוכנו, נכתב בין היתר כך:
"4. גולדשטיין מסר לי כי יגרמן קיבל ממנו כספים רבים כשהוא משכנע אותו כי הוא זכאי לעמלות בגין העסקאות שיזם, תשלום עמלות אלו מתעכב, ומיד כשיתקבלו בידיו הוא יחזיר באמצעותן את חובו לגולדשטיין. גם ביחס לשיק של משב שנמסר לו על ידי יגרמן, אמר לו יגרמן כי הוא זכאי לכספים האלו ממשב.
5. סכום השיק (14.5 מיליון ₪) עומד מול הלוואות גישור אישיות שנתן ליגרמן, הערבות לקונטיננטל והלוואת הגישור בסך 6 מיליון ₪ למשב".
1741. מול כל מסמכים אלה, שכאמור הוגשו תוך הסכמה לתוכנם, טען יגרמן בסיכומיו כי השיק נמסר ברשות, בקשר עם התחייבות של יסקל כלפי גולדשטיין, ובשל אינטרס מיוחד שהיה למשב באיתנותה הפיננסית של יסקל.
1742. לטענתו של יגרמן, לו הייתה טענת התביעה נכונה, והיה מדובר בשיק אישי של יגרמן, הרי שכבר בחודש ינואר כאשר היה מתברר שלשיק אין כיסוי, גולדשטיין היה מפסיק בו את תמיכתו מיד. אולם הלה המשיך להזרים לו עוד מיליוני שקלים במשך תקופה ארוכה. יש לציין כי שאלה דומה עלתה גם בחקירת גולדשטיין ביחבא"ל (ת/1186, 120-111):
"אני מציג לך מסמך... ממנו עולה כי ב-10.4.02 אתה חתמת לו ערבות על מסגרת אשראי בסך 1 מ' ₪ בחשבון קדי כמו כן עולה כי במהלך החצי השנה הראשונה של 2002 העברת לנ"ל מעבר ל-6 מ' ₪ שאותם הזכרת עוד כעשרה מ' ₪ לחשבון קדי... לאחר מכן אתה חותם לו שוב על ערבות לאשראי בסך 1 מ' ₪ ומעביר לו כספים נוספים?
תשובה: אני רוצה להבהיר שמדובר באדם בעל כושר שכנוע מדהים ובכל אחד מהאירועים הוא הבטיח שבתמורה לסיוע נוסף הוא יקזז חלקים גדולים מהחוב הקיים..."
--- סוף עמוד 416 ---
1743. גרסתו של יגרמן, כפי שבאה לידי ביטוי בבית המשפט ובסיכומיו, שונה בתכלית מהגרסה שמסר במסגרת הודעתו במשטרה ביום 17.8.2004. כך, בהודעתו טען שהשיק נועד לטובת עסקת מימון בינו, לבין גולדשטיין ולמשב. כך למשל (ת/3ז, 81-65):
"שאלה: ספר לי באילו נסיבות נרשם הצ'ק?
תשובה: בצ'ק לא נעשה שימוש.
שאלה: למה רשמת צ'ק ע"ס 14.5 מיליון ₪
תשובה: מכיוון שהייתי מעוניין לעשות עיסקה עם דני גולדשטיין במסגרתה ציפיתי להזרים למשב 14.5 מליון ₪ אולם בסוף לא יצאה העיסקה לפועל
שאלה: פרט על העסקה
תשובה: העיסקה היתה עסקת מימון בין משב לביני אישית ובין דני גולדשטיין.
שאלה: הסבר.
תשובה: אין לי מה להוסיף.
שאלה: תשובתך סתומה. איני מבינה ממנה על איזה מימון מדובר. מי מממן את מי.
תשובה: אין לי מה להוסיף.
שאלה: אני אומרת לך שאין לך מה להוסיף כי אין כל עיסקה בין משב לבינך ו/או לבין דני גולדשטיין. תגובתך
תשובה: באמת אין עסקה. הייתה אמורה להיות עסקה אך לא יצאה לפועל.
שאלה: אני לא משחקת איתך משחקי לשון, דיברת על עיסקה שתכננת בינך לבין משב לדני גולדשטיין איזו עיסקה
תשובה: אין לי מה להוסיף.
שאלה: מדוע הוצאת צ'ק לפקודתך בסך 14.5 מליון ₪?
תשובה: השבתי כבר.
שאלה: אם בדובר בעסקה עתידית ואינך יכול לפרט חצי דבר עליה, מדוע רשמת צ'ק לפקודתך?
תשובה: פניתי לגולדשטיין על מנת לבצע מולו עסקת מימון, ציפיתי להשלימה מכיוון שלא חתמתי בשם משב באתי מוכן עם הצ'ק. בפועל העסקה לא יצאה לפועל ולכן לא נעשה מעולם שימוש בצ'ק."
1744. כאשר נשאל בחקירתו מי ידע אודות אותה עסקה, מסר שדירקטוריון החברה לא ידע על כך וסרב להתייחס לגבעוני, שלטענתו חתם על השיק (שם, 153-141):
"שאלה: האם גבעוני אישר לך?
תשובה: אין לי מה להשיב מעבר למה שכבר מסרתי.
...
שאלה: מדוע אינך מוכן לענות לגבי מה ידע גבעוני?
תשובה: השבתי כל מה שהיה לי לאמר בנושא זה."
--- סוף עמוד 417 ---
1745. מומחה מז"פ מר בן שמש, הגיש חוות דעת (ת/379) והעיד בפני בית המשפט, כי חתימתו של הבי על השיק (ת/377) אינה חתימתו של הבי וקבע כי קיימת אפשרות (אם כי לא וודאות ואף לא סבירות גבוהה), כי הם נחתמו על ידי יגרמן. במהלך עדות המומחה התייחסתי גם אני לחתימות שנחזו להיות של הבי על גבי ת/377 כמו גם על שני מסמכים נוספים - ת/284 (שיק הרלוונטי לאישום 2) ות/253 (הוראת העברה הרלוונטית לאישום 1) (פ/9.6.09, 4683, 10-8):
"אני אומר את זה לפרוטוקול, שלוש החתימות שונות לחלוטין, באופן מופגן, אני לא רוצה להגיד מעבר, המומחה הראה"