דיון והכרעה
1746. שני עניינים דורשים הכרעה עובדתית באישום זה, הראשון הוא האם יגרמן זייף את חתימתם של גבעוני והבי על השיק, ובגין מה ניתן השיק האמור.
1747. לאחר ששמעתי את עדויותהם של גבעוני והבי, שהכחישו מכל וכל את חתימתם על השיק ת/377; את מומחה מז"פ, שבמהלך עדותו קבעתי שהחתימה על ת/377 אינה חתימתו של הבי (פ/9.6.09, 4683-4682) ואשר קבע כי גם חתימתו של גבעוני אינה חתימתו (ת/379); אני קובע שיגרמן הוא זה שחתם על השיק במקומם של הבי וגבעוני.
1748. אמנם, המומחה העיד כי אינו יכול לקבוע שהחתימה שהופיעה במקומו של הבי היא חתימתו של יגרמן, ולעמדתו של יגרמן יש בכך כדי להעמיד ספק סביר בעניין זה - אולם אני קובע כי יתר הראיות מוביל מסקנה חד משמעית לפיה היה זה יגרמן שרשם את שמם של גבעוני והבי על השיק.
1749. בעניין פסיפיקה התייחסתי לאפשרות להרשיע נאשם בהתבסס על ראיות נסיבתיות בלבד:
"ככלל, אני מניעה לבסס הכרעה במשפט פלילי על ראיות נסיבתיות בלבד. על בית המשפט מוטל לבחון את מכלול הראיות, אותו "מארג ראיות נסיבתיות" המונח בפניו. הבחינה מבוצעת בהתבסס על המודל האינדוקטיבי. מודל זה 'בנוי על שלילת הסברים המתיישבים עם חפותו של הנאשם. כלומר, כנגד ראיות המצביעות על אשמת הנאשם, על בית המשפט לשקול את הסברו והסברים היפותטיים סבירים אחרים. אם אפשר להסיק ממארג הראיות את דבר קיומן של עובדות הסותרות את אשמת הנאשם היא אינה מציאותית, ולעומת זאת המסקנה ההגיונית היחידה המתבקשת מהראיות, בהתחשב במשקלן, הינה קיום עובדות שיש בהם אשמת הנאשם – הרי שמכלול ראיות זה מספיק להוכחת האשמה מעבר לספק סביר' (ע"פ 6359/99 מדינת ישראל נ' קורמן, פ"ד נד(4) 653, 662 (2000)."
--- סוף עמוד 418 ---
1750. אמנם מדובר בראיות נסיבתיות, אולם בהצטבר הראיות הרלוונטיות בעניינינו, נדמה כי הדברים ברורים האליהם:
א. אין מחלוקת על כך שהשיק נמשך מפנקס שיקים שהיה בחזקתו הבלעדית של טל יגרמן.
ב. השיק נרשם על ידי יגרמן; לפקודתו של יגרמן; מבלי לידע אף גורם מקצועי בחברה או את הדירקטוריון.
ג. יגרמן העיד כי גבעוני והבי חתמו על השיק (פ/29.12.10, 5880-5879), אך הוכח באמצעות עד מומחה כי לא כך היה הדבר, לפחות בכל הנוגע להבי. יש להדגיש כי יגרמן לא טען שלא ידע מי חתם על השיק, או כי הניח שהשניים חתמו על השיק, אלא העיד באופן ישיר כי השיק נחתם בנוכחותו - עדות שאינה אמת!
גם העובדה שבחקירתו ביחבא"ל סירב להתייחס לשאלה אם גבעוני היה מודע לשיק, מעידה כי גרסתו של יגרמן בעניין זה אינה אמת.
ד. גם לעדותו של יגרמן - הוא לא היה זכאי לסכום שנרשם לפקודתו, ולא הייתה כל סיבה שיירשם שיק לפקודתו של יגרמן באופן אישי.
1751. בהצטבר ראיות אלה, אין כל מניעה לקבוע ממצא פוזיטיבי בהתבסס על ראיות נסיבתיות, שכן צירופן של כל אלה, מאיין את האפשרות שמישהו פרט ליגרמן חתם על השיק הנ"ל.
1752. אשר לסיבה שבגינה ניתן השיק לגולדשטיין - הדברים עולים בצורה מאוד ברורה בחקירתו של גולדשטיין, מכתבו מיום 13.5.2004, והרענון שבוצע לו על ידי הפרקליטות - ושלושת המסמכים הוגשו תוך הסכמה באשר לתוכנם.