1775. אישום זה הוא למעשה "חלופי" לעבירות הגניבה בהן הואשמו גבעוני, הבי ויגרמן במסגרת האישומים הנ"ל, וכדברי המאשימה בסיכומיה:
"אישום 9 מורכב מ- 4 פרקי משנה, בהם ייחסנו לנאשמים עבירות על פי הוראות סעיף 36 לחוק ניירות ערך ותקנות בעלי שליטה, בכוונה להטעות משקיע סביר וזאת, כאישום חלופי לעבירות הגניבה בהם הואשמו באישומים 1, 2, 4 ו- 7... אם יורשעו הנאשמים בעבירות הגניבה המיוחסות להם, יש לראות את האישומים נשוא פרק זה כנבלעים באישומי הגניבה. אם לא יורשעו בעבירות הגניבה, כולן או מקצתן, נבקש להרשיעם בעבירות על פי חוק ניירות ערך, כעבירות העומדות בפני עצמן" (סעיף 1446 לסיכומי המאשימה).
1776. לאור האמור, ומאחר שהרשעתי את גבעוני, הבי ויגרמן בעבירות הגניבה שיוחסו להם באישומים 1, 2, 4 ו-7, אזי למעשה אין לפניי בקשה להרשיע אותם גם בעבירות שנמנו באישום זה, והצורך לדון בו מתייתר.
--- סוף עמוד 423 ---
אישומים 12-10 – חלק כללי
1777. אישומים 10-12 עוסקים שלושתם בהפרת חובות הדיווח של חברות בקבוצה (פויכטונגר תעשיות, אפקון אלקטרו מכניקה, משב ופויכטונגר השקעות). זאת כֵּיוון שהדוחות הכספיים של ארבע החברות לרבעון הראשון של שנת 2002 לא פורסמו במועד (לכל המאוחר 31.5.2002) - ולמעשה לא פורסמו כלל עד למועד פתיחת החקירה על-ידי רשות ניירות ערך ביום 22.7.2002.
המסגרת הנורמטיבית
1778. העבירות המיוחסות לנאשמים באישומים אלו הן בראש ובראשונה עבירות של אי-פרסום דוחות כספיים רבעוניים במטרה להטעות משקיע סביר, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך. סעיף זה קובע סנקציה עונשית במצב בו מופרות חובות הדיווח של החברה (הפרה המבוצעת בדרך כלל על-ידי אורגנים של החברה) וכן במצב בו מאן דהוא גרם להפרה של חובות דיווח אלה:
"(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
...
(4) לא קיים הוראה מהוראות סעיף 35כד, הוראה מהוראות סעיף 36, הוראה של הרשות לפי סעיף 36א, הוראה החלה עליו מכוח סעיף 36ב או הוראה מהוראות סעיף 37, או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדוח או בהודעה או במסמך רישום לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש
--- סוף עמוד 424 ---
דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות."
1779. ענייננו נוגע לאי קיום הוראות סעיף 36(א) לחוק ניירות ערך:
"תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי פרק זה כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי פרק זה לרשות ולבורסה."
1780. אין מחלוקת על כך שהדוחות לרבעון הראשון של שנת 2002 לא הוגשו במועד - היינו, עד ליום 31.5.2002. על-כן, הוראת החוק לא קוימה, וחלקו הראשון של סעיף 53(א)(4) מתקיים. היכן שמדובר בנאשמים אשר אחראיים לפרסום הדוחות מתוקף תפקידם, די בכך כדי לקיים את היסוד העובדתי. לעומת זאת, אם מדובר בנאשמים שאינם אחראיים לפרסום כאמור, על המאשימה להוכיח כי הם גרמו לאי פרסום הדוחות, בפעולותיהם או במחדליהם, כדי לקיים את היסוד העובדתי. בנוסף, על המאשימה להוכיח את היסוד הנפשי של העבירה, דהיינו כי אי פרסום הדוחות נעשה כדי להטעות משקיע סביר.