1897. לטענת יגרמן, לא הייתה לו כל כוונה לעכב את הגשת דוחותיה של משב. לטענתו, הייתה מניעה אובייקטיבי לעיכוב הדוחות: נדרשה הערכת שווי של פויכטונגר השקעות, ומשזו לא הומצאה, לא היה בידי יגרמן לפעול לקידום הגשת הדוחות.
--- סוף עמוד 451 ---
1898. יגרמן הודה שלא היה לו זמן להתעסק בהגשת הדוחות, וכל עוד הייתה מניעה אובייקטיבית ולא הגיעו הערכות השווי, העדיף להתעסק בענייניו השוטפים.
1899. עוד טען יגרמן, כפי שטען בתגובה לכל האישומים הרלוונטיים, כי לא היה נושא משרה במשב ועל-כן אינו נושא באחריות לעיכוב בהגשת דוחות כספיים. כן טען, כי ההחלטה האם לפרסם את הדוחות אם לאו, הייתה נתונה להנהלת החברה בכל עת. אם היא הייתה בוחרת לעשות כן, לא היה באפשרותו למנוע זאת. על-כן, לא הוא, לטענתו, גרם בפועל לאי פרסום הדוחות.
1900. הבי טען כי כפי שאיסטריק לא הועמד לדין באישום זה, מכיוון שלפי המאשימה לא הייתה לו היכולת למנוע את עיכוב הדוחות, כך גם להבי לא הייתה אותה יכולת, ולפיכך יש לזכּוֹתוֹ מאישום זה.
דיון והכרעה
1901. כמו באישום 10, גם כאן אין מחלוקת על כך שלא הוגשו דוחותיה של משב, חברה ציבורית, לרבעון הראשון של שנת 2002, שהמועד האחרון להגשתם היה כאמור 31.5.2002. על-כן, חלקו הראשון של סעיף 53(א)(4) מתקיים. על המאשימה להראות כי הנאשמים אחראיים לאי קיום חובת הדיווח מבחינה עובדתית, וכי פעולותיהם או מחדליהם נעשו במטרה להטעות משקיע סביר.
אחריותו של יגרמן
1902. יגרמן היה, מכל הנאשמים, הפעיל ביותר בנושא דוחות משב. הוא זה עמד בחזית מול רואי החשבון שסירבו לאשר את הדוחות וניסה לפשרם. לכל הישיבות בנושא הוזמן יגרמן, וכמעט בכולם הוא היה הדובר המרכזי:
1903. כך למשל, מציין רו"ח ארנון בעדותו הראשית (פ/2.9.07, 1252, 3-17):
"ש: ת/660 הוא עוד פרוטוקול של ישיבה ביום 2 ביוני. אני לא אשאל אותך מי היה פה הדובר העיקרי כי מהפרוטוקול אנחנו רואים.
ת: באופן קבוע טל יגרמן.
ש: עד כמה אבל בישיבה הזאת,
ת: אבל פה הוחזר אני רואה לחיים יצחק שנהב.
ועד כמה הוא התערב, עד כמה הוא יכול להתערב?
--- סוף עמוד 452 ---
ת: מי יצחק שנהב?
ת: הדובר העיקרי היה טל יגרמן.
ש: אני שואלת בכל זאת יושב שם מנכ"ל ויושב שם סמנכ"ל כספים?
ת: אני אגיד לך אף אחד שם לא התערב, לא יצחק איסטריק המנכ"ל ולא יצחק שנהב. הדובר העיקרי שוב היה טל יגרמן, הוא נתן את כל התשובות לכל השאלות.
ש: או קי. מהדרך שבה התנהלה הישיבה, הם יכלו להתערב, היה להם שם מקום, היו שאלות, אתם הפניתם אליכם שאלות?
ת: הם היו צריכים לענות, אבל את השאלות קיבלנו מטל, הם לא דיברו בכלל כמיטב זכרוני."
1904. גם בתרשומת ת/669 לעיל, רו"ח שפי לא מבין איך יגרמן הוא היחידי שעונה לשאלותיו כאשר הוא בלבד "יועץ פיננסי" ללא כל תפקיד רשמי בחברה.