1955. לאור כל האמור לעיל, אני מרשיע את גבעוני, יגרמן ופלד בעבירה שיוחסה להם באישום זה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.
אחריותן של משב ופויכטונגר השקעות לעיכוב הדוחות (נושא אישומים 11-12)
1956. החברות, משב ופויכטונגר השקעות, מואשמות בהפרת חובת הדיווח של התאגיד המעוגנת בסעיף 36 לחוק ניירות ערך, כחלק מאישומים 11 ו-12 (בהתאמה). יש לציין בראשית הדיון בנושא אחריותן של החברות, כי אלו לא התגוננו ולא הגישו סיכומים בעניינן.
1957. למעלה מן הצורך, אומַר מספר מילים על אחריותן של החברות מכוח תורת האורגנים. תורה זו הוכרה זה מכבר במשפט הישראלי ויש לה יסודות איתנים:
--- סוף עמוד 464 ---
"על-פי תורה זו- שאינה מוגבלת לתחום הפלילי, אלא חלה בכל התחומים (ראה למשל, ע"א 536/65 [4]; ע"א 324/82 [5]) - היסוד הנפשי שמתקיים אצל האורגן נתפס כיסוד הנפשי של התאגיד. בדומה, הרכיב ההתנהגותי האקטיבי שמתקיים אצל האורגן נתפס כרכיב ההתנהגותי האקטיבי של התאגיד (ראה ע"פ 137/79 [3] הנ"ל, בעמ' 749)." (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד מה(4) 364, 380 (1991))
1958. אמנם, הוכרו בפסיקה מספר חריגים. כך, למשל:
"אין מקום להטיל אחריות פלילית אישית על תאגיד בגין העבירה של ביגמיה. הטעם לכך הוא, שהעבירה מגינה על מכלול אינטרסים אשר התאגיד נעדר אותם. כמי שחסר ישות אנושית, אין הנישואין או הגירושין או ההולדה רלוואנטיים לעניין התאגיד." (שם, בעמ' 385)
1959. חריג נוסף מתקיים כאשר העבירות מבוצעות נגד התאגיד:
"אין חולק על כך שהפסיקה הכירה בחריג כאמור, שלפיו כאשר האורגן פעל לטובתו האישית בלבד, בלא שהייתה לתאגיד כל תועלת כלכלית מפעולתו, כך שלמעשה התאגיד נפגע ממנה לא יישא התאגיד באחריות פלילית בגין פעולתו זו של האורגן" (עניין פסיפיקה, בעמ' 54)
1960. בענייננו, נראה כי אף אחד מהחריגים הנ"ל לא מתקיים. עבירות דיווח של תאגיד, כשמן כן הן, עבירות שעובר התאגיד. בנוסף, נראה כי העבירות לא נעברו כנגד התאגיד. אדרבה, העיכוב בפרסום הדוחות, כפי שנראה לעיל, נועד על-מנת לשמור על התאגיד חי ופועל.
1961. על-כן, אני מרשיע את החברות בעבירות המיוחסות להם בכתב-האישום.
סיכום אישומים 10-12
1962. כפי ששליטתם של הנאשמים על חברות הקבצה הייתה סינרגטית, באופן זה שהם עמדו בראש קבוצת חברות אחת וניתבו את פעילותה כמכלול. כך גם בנוגע לאישור והגשת הדוחות הכספיים, תמיד היה זה יגרמן שעמד בחזית ופעל לעיכוב הדוחות, ותמיד נראו בעלי השליטה המואשמים נותנים רוח גבית לדבריו ומעניקים לו מנדט לפעולותיו. אמנם האישומים כפי שהם מופיעים בהכרעת-הדין מנותקים יחסית זה מזה, אולם, הם עוסקים בקבוצת חברות אחת, בקבוצת שליטה אחת, באותן מחלוקות בנוגע לדוחות הכספיים, ולאותן פעולות אשר
--- סוף עמוד 465 ---
גרמו לעיכוב בפרסומם. עיכוב דוחות בחברה אחת יצר אפקט דומינו לכל קבוצת החברות. קבוצת השליטה ראתה את המתרחש ממעוף הציפור ופעלה לעיכוב פרסום הדוחות בשלל החברות. באותה עת, לתפקידם הרשמי של גבעוני, הבי, פלד ויגרמן לא הייתה כל נפקות, הם עשו בקבוצת החברות כרצונם.
סוף דבר