601. ראשית, הבי הודה בחקירתו ברשות לני"ע מפורשות כי משב רכשה שליטה בפויכטונגר תעשיות, והבהיר את הלך הרוח של הקבוצה (ובתוכם יגרמן) בזמן אמת (ת/2א, 7, 23-14):
"ש. המשך תשובתך בקשר לשותפות שלך עם קבוצת פלד גבעוני?
ת. אחרי שלושה חודשים שקנינו את משב, אחי אמר לי שאנחנו הולכים על פויכטונגר תעשיות... ובסוף החליטו על קנייה של פויכטונגר תעשיות. אני לא יודע כמה אבל אני יודע שליטה...
ש. מי סגר את הרכישה?
ת. אני אגיד לך משהו, אם לא טל יגרמן, אנחנו לא עושים שום דבר"
מחקירתו של הבי עולה כי אף יגרמן סבר בזמן אמת שמשב רכשה שליטה בפויכטונגר תעשיות (פ/31.1.11, 6134):
"ש. אתה מספר שאתה היית במשיבה [צ"ל ישיבה - ח' כ'] אחת עם אזי [צ"ל עזי - ח' כ'], אחת מתוך רבות. אתה מספר... 'בישיבה החליטו שיש הרבה סעיפים לא סגורים, החליטו להמשיך להיפגש. בסוף סגרו על קנייה של פויכטוונר תעשיות. אני לא יודע כמה אבל אני יודע שליטה. ובקנייה התחלקנו חצי, חצי עם גבעוני'. זה מה שאתה אומר. עכשיו תגיד לי, תאשר לי שמי שעדכן אותך שמה שרכשת זאת שליטה, היה טל יגרמן. מי עדכן אותך בזה?
ת. כן, טל.
ש. מה?
ת. טל. לא דיברנו על זה בכלל גם, כמה אחוזים, כמה יש, זה, לא דיברנו על זה אף פעם.
ש. אבל אתה אומר: 'אני לא יודע כמה אבל אני יודע שליטה'.
ת. נכון.
ש. זה היה נתון שהיה משמעותי? שרכשתם שליטה ב-פ.ת?
ת. אני לא יודע אם זה משמעותי, אני יודע אם זה משמעותי? אנחנו יכולים נהל את החברה..."
לתפיסה זו היו שותפים גם גורמים חיצוניים לקבוצה. כך למשל, בפרוטוקול אסיפת בעלי מניות בפויכטונגר השקעות מיום 8.1.2002, עו"ד גיא גיסין (בשם אלקטרה וייס) טען כי פויכטונגר תעשיות נשלטת על ידי משב (עמ' 5 לפרוטוקול ת/96א).
--- סוף עמוד 115 ---
602. השליטה של משב בפויכטונגר תעשיות עולה בבירור מהתפיסה הסינרגטית של קבוצת החברות שאינה מבדילה בין חברה אחת לאחרת. כך, גבעוני דיבר בסיכומיו על הראייה שעמדה מאחורי הקמת קבוצת פויכטונגר תעשיות והדגיש כי "התוכנית כפי שגבעוני ראה אותה הייתה לבנות חברה אחת שמורכבת ממספר מצומצם של חברות גדולות יחסית... אין כאן חברות שונות, בעלות אינטרסים שונים המשתפות פעולה באופן נקודתי בלבד, אלא חברה אחת לגמרי בעלת אינטרס משותף אחד". גבעוני אף התגאה כי הנחה את המנכ"לים של החברות בקבוצה כי מדובר בקבוצה אחת, וכי יש להשאיר עבודות בתוך הקבוצה "גם אם המחיר לא נכון" (עמ' 22 לסיכומי גבעוני). כן התגאה גבעוני בעדותו של הבעלים הנוסף של מיאב, בדיאן, לפיה הוא לא ראה בעיה בהעברת כספים מפויכטונגר תעשיות למיאב, משום שהוא ראה בפויכטונגר תעשיות חברה שלובה ו"לא הסתכלתי מה חברה פרטית ומה חברה ציבורית, בשבילי זה היה הכול אותו אשכול" (עמ' 24-23 לסיכומי גבעוני). גבעוני עצמו השתמש בסיכומיו במונח "טשטוש גבולות בין החברות הפרטיות לחברות הציבוריות" (עמ' 29 לסיכומי גבעוני).