בהקשר זה אני מוצא לנכון להביא מדברי כב' השופט כספי בגזר הדין של השלושה מיום 13.3.2007:
"אם לגבי הנאשמת 7, הבולטת לרעה בחוסר-כשירותה זה, בהיותה נטולת-כישורים כלשהם, בצד העדר נסיון מוחלט, לכהונה בתפקיד דירקטור, הדברים מוחלטים, מצב העניינים לגבי נאשמים 8 ו-9, הוא פחות חריף. על אף היותו בלא השכלה בתחום שיכול היה לשרתו ובלא ניסיון ומיומנות בתחום הכלכלי-עסקי של חברה ציבורית, היה לנאשם 8 נסיון בתחומי החברות הממשלתיות, והעירוניות, בהן כיהן, כנזכר, כדירקטור וכן ניסיון ניהולי בתחומים בהם עסק. גם לנאשם 9 לא היתה השכלה בתחום בר-תועלת לדירקטור של חברה ציבורית כמו זו שמונה אליה, אך גם לו היה ניסיון בכהונה כדירקטור של חברה וכן ניסיון ניהולי בתחום אחר.
המסקנה המתבקשת, איפוא, בכל הנוגע לכשירותם של השלושה, מלכתחילה, מכוח השכלתם, הידע או המומחיות שלהם וניסיונם בתחומים הרלבנטיים, היא, כי הם לא עמדו באמות המידה הראויות לצורך המינוי. זו הגדרתי הכוללת לגבי שלושתם, שכן קיימים הבדלים, בהקשר זה, ביניהם, כפי שהזכרתי".
מדברים אלו לא יכול להיוותר כל לספק - נאשמים 9-7 לא מונו בגלל כישוריהם וניסיונם העשיר כדירקטורים בחברות ציבוריות, אלא מתוקף היכרותם עם הנאשמים, שהיו בעלי הכוח למנותם.
605. אמנם יגרמן טען כי לא היה ביכולתה של הקבוצה לאשר את המינויים באסיפה הכללית ומסיבה זו היא לא התכנסה (דהיינו, כי מינוי הדירקטורים היה זמני). אולם לטעמי, מרגע שמונו הדירקטורים, מכל סיבה שהיא, ואף שמינויים עמד בתוקף עד לכינוס הבא של האסיפה הכללית, הרי שבפועל התמלא המבחן הכמותי הנקוב בס' 1 לחוק ניירות ערך בדבר הזכות למנות מחצית מן הדירקטורים בחברה.
--- סוף עמוד 117 ---
606. יכולתם של בעלי השליטה במשב לשלוט על פויכטונגר תעשיות הובהרה היטב גם ביצירת תוכניות לרה-ארגון של פויכטונגר תעשיות וחברות הבנות שלה, ביוזמת בעלי השליטה החדשים (ת/50-ת/51), גם אם בביצוע הדירקטורים הקודמים, במסגרתם יתפטרו הדירקטוריון הקודם והמנכ"ל פויכטונגר (פ/9.2.10, 5318, 30-13; 5322-5321), כפי שעולה מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון בפויכטונגר תעשיות מיום 10.12.2001 (ת/605), וביתר פירוט מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון פויכטונגר תעשיות מיום 23.12.2001 (ת/613).
607. שלישית, משרד עו"ד מ. זליגמן ושות' (להלן: "משרד עו"ד זליגמן") הכין חוות הדעת משפטיות עבור פויכטונגר תעשיות, שעליהן חתום עו"ד הייק (ת/508, ת/518, ת/526). חוות הדעת המשפטיות הללו ניתחו את העסקאות בין פויכטונגר תעשיות למשב כעסקאות עם בעל שליטה, הזקוקות לאישורים הקבועים בס' 270(4) ו-275 לחוק החברות. יצוין כי בחוות דעת ת/508 ו-ת/518 נמנע עו"ד הייק מלחוות דעה חד משמעית בשאלת השליטה והבחינה, שנעשתה תחת הנחת שליטה, נעשתה כך "לשם הזהירות". מנגד בת/526 הניתוח נעשה לאור הסעיף הדן בעסקה עם בעל שליטה בחברה ציבורית, ולא נרשם כי הניתוח נעשה כך לשם הזהירות בלבד. בניגוד לטענת יגרמן בסיכומיו (ס' 207), אינני סבור שניתן לראות באמירות שנכללו בחוות הדעת ת/508 (דוגמת "לצורך פישוט חוות דעת זאת, הנחנו כי כל העסקאות המדוברות הינן עסקאות בין חברה ציבורית לבין בעל השליטה בה או עם אחר שלבעל השליטה ענין אישי בה, גם אם ביחס לחלק מההתקשרויות קיים ספק רב אם כך פני הדברים" בס' 6 לת/508) כהסתייגות של עו"ד הייק מהיותה של משב בעלת שליטה בפויכטונגר תעשיות. העובדה שחוות הדעת לא קבעו שמשב אינה בעלת שליטה בפויכטונגר תעשיות, ואף ניתחו את העסקאות בהנחת שליטה, אומרת דרשני.